להתאהב ביפן… מה עושה אותה לכל כך מיוחדת

 

מה עושה את יפן לכל כך אקזוטית, כל כך מרתקת ואבן שואבת לתיירות עולה ופורחת בשנים האחרונות הן מישראל והן מהעולם? או במילים אחרות מהו הקוד הגנטי התרבותי של יפן שמושך אליה בעלי עניין למפגש עם תרבות אחרת, שונה שמנסה להלך “בין הטיפות” בין מסורת ומודרנה?

 

ארץ האיים Shimaguni konjo

 

תרבויות העולם הן שריג של המרחב הפיזי והתרבותי בו הן התקיימו וממנו הן שואבות את שורשיהן במהלך הדורות. כך גם התרבות היפנית הייחודית, תרבות של איים ותרבות של מערכות קשרים מסועפות מול היבשת הסינית מחד והעולם האירופי – אמריקאי מאידך. אחד המושגים הפופולריים ביפן הוא ארץ איים shimaguni – שמבטא את בידודה של הממלכה לאורך שנים ואפילו התפתחות של מנטליות של בידוד – shimaguni konjo. היותה של יפן מערכת איים אפשר לה לסנן את הערכים שחודרים אליה ולמיין בקפדנות את שיישאר מחוץ לגבולותיה התרבותיים. המסננת הזאת אפשרה מזיגה של תרבות סינו-יפנית עם השפעות מערביות ובכך גדולתה. נקנה צ’י חוקרת החברה היפנית כותבת: “יפן היא מערבית מבחוץ ויפנית מבפנים” וממשיכה כי “האליטה שלה קיבלה ברצון ומשיקול דעת את ההחלטה להתמערב, על מנת לשמר את מה שנראה לה כמהותה של האומה”. בכל מקום שנסתכל סביבנו ברחובות יפן נראה את השילוב המהפנט של מערבי באריזה ויפני בתכולה. מהן המולקולות בד.נ.א התרבותי היפני שנשמר מזה 1,500 שנה ומבטא את ה”יפניות” ועושה אותה למרתקת בתרבויות עולם שמושכת אליה יותר ויותר מטיילים שמנסים ליהנות ולהכיר את צפונותיה?

 
japan-local-pagoda
 

רעיונות עולים מסין

 

שלושת הפרקים המרכזיים במערכות הקשרים של יפן עם העולם הם המשלחות מעבר לים שהביאו מסין רעיונות, ערכים וחוקים בהם: מערכת הכתב הסיני, המנהל החברתי והתכנון העירוני, וההגות הסינית שנקלטו ביפן למן המאה ה-7 בקילוח דק אך מתמשך. הפרק הבא הם ימי ההסתגרות היפנית בימי תקופת אדו, בה לא אפשרו השוגונים כל קשר עם ארצות ותרבויות העולם, הסתגרות שיצרה וחידדה את הזהות התרבותית היפנית העצמאית. והפרק השלישי והאחרון – היותה של יפן כח אימפריאליסטי ומעצמה כובשת באזורה שהסתיימו בדרמטיות במלחמת העולם השנייה אך היוו זרז ומנוף לעלייתה ויצירתה של יפן החדשה, עוף החול שקם לתחייה, ככוח כלכלי מהחשובים והמובילים בעולם.

 

בושידו, “דרך הלוחם”

 

הסמוראים היו המעמד החשוב והבולט במשך שנים ארוכות. מעמד הלוחמים bushi החל לגבש את כוחו הפוליטי והחברתי בסבך מלחמות האזרחים היפניות אך יחד עם זאת החל להוביל דרך חיים וקוד התנהגות שמוגדרים כ”ספרא וסייפא” לימוד וידע מחד אך לחימה וחרב מאידך, שמשפיעים עד עצם היום הזה על דרכי החשיבה של העם היפני וקודי ההתנהגות בחברה ובתרבות העסקית המקומית. זהו הקוד המוכר בשמו bushido או “דרך הלוחם”.

דרך הלוחם היא תצריף של ערכים שהתגבשו והתחדדו במהלך הדורות אך גם היום מבטאים את ה”לוחם” היפני החדש בהם אנשי התעשייה, השיווק והפקידות השלטונית ואף את התחרותיות בקרב התלמידים והסטודנטים. בין ערכי ה”לוחם” נמצא את הנאמנות, המסירות, הצדק, הנחישות והכבוד.

 

זן וערכי היופי

 

japan-house-behind-treesהבודהיזם חצה את המיצרים והגיע דרך קוריאה מסין ומאז מהווה ציר משמעותי במערך האמונות אך יותר מזה בטקסים, פסטיבלים ואסתטיקה שקשורים לזרמים בודהיסטיים שהתפתחו ביפן ובראשם זרם הזן. יותר מכל האמונות והזרמים זהו הזרם שמשפיע ומעצב את הרוח היפנית. הפילוסופיה השפיעה עמוקות על התרבות, יצרה זרמים בציור ובאמנות, השפיעה על אדריכלות ומהווה נדבך בתרבות העכשווית יותר מכפי שהיתה בראשית דרכה. אמנות הגנים היפניים, ציורי הדיו, הקליגרפיה ואמנות המכחול, שזירת הפרחים, טקסי התה ואמנות הקרמיקה, שירת ההייקו המתומצתת שנראית כהבזק של מצלמה שלוכד רגש וטבע ותיאטרון הנו הנעלם. אלו הם הנבחרים מבין האמנויות היפניות שבהן טבועים ערכים ייחודיים ליפן, ערכים של יופי ואסטתיקה, ערכים של איפוק ומינימליזם, של פשטות ושל דיאלוג מתמיד עם הטבע סביב.

ערכים אלו שהחלו להתקבע בימי הביניים בקרב הסמוראים ביחד עם ערכים רוחניים של הטאואיזם הסיני ותרגול ריכוז ומדיטציה ממשיכים עד היום וכאן ניתן לחפש את מקורות האיפוק, השקט הפנימי והסבלנות. לא תוכלו להבין את פשר התור לגלידריה חדשה שתראו בשדרת המעצבים אומוטסנדו בימי ראשון מבלי להבין את ערך הסבלנות, הסדר והמשמעת היפניים הנובעים אי שם הרחק בהיסטוריה.

 

המסורת חיה ונושמת

 

גם מסורת קונפוציוס הגיעה מסין במאה ה-12. זוהי תפיסה חברתית – חינוכית שמנסה לארגן את הסדר החברתי ומדגישה שמערך חברתי זה הוא בסיסה של חברה מתוקנת. כיבוד הורינו ואבותינו, כיבוד משפחתנו וזקנינו שמתנקזים למערכות היחסים במפעלים היפניים ובחברה היפנית השמרנית עד היום. ערכי הכבוד, הנאמנות והצדק הם ליבת החברה והזהות היפנית. כך תראו את עומק הקידה בין שני מכרים שנפגשים ברחוב, את הערכת ההורים כשתפגשו משפחות יפניות ואת ההכנעה למנהל בחברה יפנית או בבית הספר בטיול יום שתפגשו ברחובות קיוטו.

הטקסים הססגוניים והפסטיבלים או היציאה אל יופי הגנים היפניים בשיא פריחתם, בימות האביב או בימי השלכת האדומה שורשיהם נעוצים באותם ערכים ומסורות עבר שעדיין מלבלבים בתרבות יפן תחת המעטה הסמיך של “התמערבות” בבניה ובאדריכלות, בביגוד ובג’קטים, בהתנהגות ובמילים זרות שחדרו לשפה הפנית.

 

מתאהבים ביפן

 

מאז הרסטורציה של מייג’י ותחילת פתיחותה של יפן למערב שהחלה על ידי האדמירל פרי וספינותיו השחורות שנחתו במאה ה-19 בחופי יפן, נעלם מעמד הסמוראים והפסיק מלהתקיים אך הקוד הגנטי שלו חי נושם ומתקיים בתרבות ובחברה היפנית. סטודנטים ותלמידים נאמנים למוריהם ובית ספרם, עובדים נאמנים לחברות, למפעלים ולמשרדים הממשלתיים אותם מייצגים ומשקיעים שעות עבודה רבות לקידום והצלחת מקום עבודתם. טקסים ססגוניים בכל ערי יפן בחילופי העונות, הערכה לטבע תחת עצי הדובדבן במפגשי ההאנמי ההמוניים שמתקיימים בגנים הציבוריים ובשדרות, יציאה לחיק הטבע אל אלפי מקדשי השינטו שפזורים בהרים ובגיאיות הם התמצית של הקשר בין מסורת וקידמה והסיבה לאהבה הבלתי מוסברת שרוכשים המערביים הבאים בשעריה של יפן אחרי ביקור אחד קצר.

 

This entry was posted in japan, מאמרים and tagged , . Bookmark the permalink.

Comments are closed.