מה עושה את יפן לכל כך אקזוטית, כל כך מרתקת ואבן שואבת לתיירות עולה ופורחת בשנים האחרונות הן מישראל והן מהעולם? או במילים אחרות מהו הקוד הגנטי התרבותי של יפן שמושך אליה בעלי עניין למפגש עם תרבות אחרת, שונה שמנסה להלך “בין הטיפות” בין מסורת ומודרנה?

 

ארץ האיים Shimaguni konjo

 

תרבויות העולם הן שריג של המרחב הפיזי והתרבותי בו הן התקיימו וממנו הן שואבות את שורשיהן במהלך הדורות. כך גם התרבות היפנית הייחודית, תרבות של איים ותרבות של מערכות קשרים מסועפות מול היבשת הסינית מחד והעולם האירופי – אמריקאי מאידך. אחד המושגים הפופולריים ביפן הוא ארץ איים shimaguni – שמבטא את בידודה של הממלכה לאורך שנים ואפילו התפתחות של מנטליות של בידוד – shimaguni konjo. היותה של יפן מערכת איים אפשר לה לסנן את הערכים שחודרים אליה ולמיין בקפדנות את שיישאר מחוץ לגבולותיה התרבותיים. המסננת הזאת אפשרה מזיגה של תרבות סינו-יפנית עם השפעות מערביות ובכך גדולתה. נקנה צ’י חוקרת החברה היפנית כותבת: “יפן היא מערבית מבחוץ ויפנית מבפנים” וממשיכה כי “האליטה שלה קיבלה ברצון ומשיקול דעת את ההחלטה להתמערב, על מנת לשמר את מה שנראה לה כמהותה של האומה”. בכל מקום שנסתכל סביבנו ברחובות יפן נראה את השילוב המהפנט של מערבי באריזה ויפני בתכולה. מהן המולקולות בד.נ.א התרבותי היפני שנשמר מזה 1,500 שנה ומבטא את ה”יפניות” ועושה אותה למרתקת בתרבויות עולם שמושכת אליה יותר ויותר מטיילים שמנסים ליהנות ולהכיר את צפונותיה?

 
japan-local-pagoda
 

רעיונות עולים מסין

 

שלושת הפרקים המרכזיים במערכות הקשרים של יפן עם העולם הם המשלחות מעבר לים שהביאו מסין רעיונות, ערכים וחוקים בהם: מערכת הכתב הסיני, המנהל החברתי והתכנון העירוני, וההגות הסינית שנקלטו ביפן למן המאה ה-7 בקילוח דק אך מתמשך. הפרק הבא הם ימי ההסתגרות היפנית בימי תקופת אדו, בה לא אפשרו השוגונים כל קשר עם ארצות ותרבויות העולם, הסתגרות שיצרה וחידדה את הזהות התרבותית היפנית העצמאית. והפרק השלישי והאחרון – היותה של יפן כח אימפריאליסטי ומעצמה כובשת באזורה שהסתיימו בדרמטיות במלחמת העולם השנייה אך היוו זרז ומנוף לעלייתה ויצירתה של יפן החדשה, עוף החול שקם לתחייה, ככוח כלכלי מהחשובים והמובילים בעולם.

 

בושידו, “דרך הלוחם”

 

הסמוראים היו המעמד החשוב והבולט במשך שנים ארוכות. מעמד הלוחמים bushi החל לגבש את כוחו הפוליטי והחברתי בסבך מלחמות האזרחים היפניות אך יחד עם זאת החל להוביל דרך חיים וקוד התנהגות שמוגדרים כ”ספרא וסייפא” לימוד וידע מחד אך לחימה וחרב מאידך, שמשפיעים עד עצם היום הזה על דרכי החשיבה של העם היפני וקודי ההתנהגות בחברה ובתרבות העסקית המקומית. זהו הקוד המוכר בשמו bushido או “דרך הלוחם”.

דרך הלוחם היא תצריף של ערכים שהתגבשו והתחדדו במהלך הדורות אך גם היום מבטאים את ה”לוחם” היפני החדש בהם אנשי התעשייה, השיווק והפקידות השלטונית ואף את התחרותיות בקרב התלמידים והסטודנטים. בין ערכי ה”לוחם” נמצא את הנאמנות, המסירות, הצדק, הנחישות והכבוד.

 

זן וערכי היופי

 

japan-house-behind-treesהבודהיזם חצה את המיצרים והגיע דרך קוריאה מסין ומאז מהווה ציר משמעותי במערך האמונות אך יותר מזה בטקסים, פסטיבלים ואסתטיקה שקשורים לזרמים בודהיסטיים שהתפתחו ביפן ובראשם זרם הזן. יותר מכל האמונות והזרמים זהו הזרם שמשפיע ומעצב את הרוח היפנית. הפילוסופיה השפיעה עמוקות על התרבות, יצרה זרמים בציור ובאמנות, השפיעה על אדריכלות ומהווה נדבך בתרבות העכשווית יותר מכפי שהיתה בראשית דרכה. אמנות הגנים היפניים, ציורי הדיו, הקליגרפיה ואמנות המכחול, שזירת הפרחים, טקסי התה ואמנות הקרמיקה, שירת ההייקו המתומצתת שנראית כהבזק של מצלמה שלוכד רגש וטבע ותיאטרון הנו הנעלם. אלו הם הנבחרים מבין האמנויות היפניות שבהן טבועים ערכים ייחודיים ליפן, ערכים של יופי ואסטתיקה, ערכים של איפוק ומינימליזם, של פשטות ושל דיאלוג מתמיד עם הטבע סביב.

ערכים אלו שהחלו להתקבע בימי הביניים בקרב הסמוראים ביחד עם ערכים רוחניים של הטאואיזם הסיני ותרגול ריכוז ומדיטציה ממשיכים עד היום וכאן ניתן לחפש את מקורות האיפוק, השקט הפנימי והסבלנות. לא תוכלו להבין את פשר התור לגלידריה חדשה שתראו בשדרת המעצבים אומוטסנדו בימי ראשון מבלי להבין את ערך הסבלנות, הסדר והמשמעת היפניים הנובעים אי שם הרחק בהיסטוריה.

 

המסורת חיה ונושמת

 

גם מסורת קונפוציוס הגיעה מסין במאה ה-12. זוהי תפיסה חברתית – חינוכית שמנסה לארגן את הסדר החברתי ומדגישה שמערך חברתי זה הוא בסיסה של חברה מתוקנת. כיבוד הורינו ואבותינו, כיבוד משפחתנו וזקנינו שמתנקזים למערכות היחסים במפעלים היפניים ובחברה היפנית השמרנית עד היום. ערכי הכבוד, הנאמנות והצדק הם ליבת החברה והזהות היפנית. כך תראו את עומק הקידה בין שני מכרים שנפגשים ברחוב, את הערכת ההורים כשתפגשו משפחות יפניות ואת ההכנעה למנהל בחברה יפנית או בבית הספר בטיול יום שתפגשו ברחובות קיוטו.

הטקסים הססגוניים והפסטיבלים או היציאה אל יופי הגנים היפניים בשיא פריחתם, בימות האביב או בימי השלכת האדומה שורשיהם נעוצים באותם ערכים ומסורות עבר שעדיין מלבלבים בתרבות יפן תחת המעטה הסמיך של “התמערבות” בבניה ובאדריכלות, בביגוד ובג’קטים, בהתנהגות ובמילים זרות שחדרו לשפה הפנית.

 

מתאהבים ביפן

 

מאז הרסטורציה של מייג’י ותחילת פתיחותה של יפן למערב שהחלה על ידי האדמירל פרי וספינותיו השחורות שנחתו במאה ה-19 בחופי יפן, נעלם מעמד הסמוראים והפסיק מלהתקיים אך הקוד הגנטי שלו חי נושם ומתקיים בתרבות ובחברה היפנית. סטודנטים ותלמידים נאמנים למוריהם ובית ספרם, עובדים נאמנים לחברות, למפעלים ולמשרדים הממשלתיים אותם מייצגים ומשקיעים שעות עבודה רבות לקידום והצלחת מקום עבודתם. טקסים ססגוניים בכל ערי יפן בחילופי העונות, הערכה לטבע תחת עצי הדובדבן במפגשי ההאנמי ההמוניים שמתקיימים בגנים הציבוריים ובשדרות, יציאה לחיק הטבע אל אלפי מקדשי השינטו שפזורים בהרים ובגיאיות הם התמצית של הקשר בין מסורת וקידמה והסיבה לאהבה הבלתי מוסברת שרוכשים המערביים הבאים בשעריה של יפן אחרי ביקור אחד קצר.

 

מסע טבע בין הפסיפיק והארקטי

המגוון הביולוגי הייחודי של ניו זילנד, הבידוד האקולוגי והריחוק ממרכזי התרבויות מציבים את ארץ האיים הקטנה ברשימה המיוחדת של “גני העדן האחרונים”, אזורים בהם ההשפעה האנושית יחסית מועטה ומאפשרים היכרות מרגשת עם רכסי הרים נישאים ודרמטיים, חופי ים נקיים, פיורדים כחולים משכן ליונקים ימיים, נופי קרחונים ונהרות פראיים, יערות מגוונים, תופעות געשיות וצבעוניות ועופות חסרי כושר תעופה. “תיבת המואה” כך מכנים את החי של ניו זילנד שנותר במאבק מאז היפרדות מיבשת האם גונדוונה וכוללים מיני עופות חסרי כושר תעופה, מיני עצי שרך שהופיעו כבר בימי הדינוזאורים, יערות אשור ושרידי עצי הקאורי הענקיים. את כל אלה ניתן להכיר במסלולי ההליכה הרבים בשמורות ניו זילנד, והליכה בנופי הטבע היא הדרך ה”נכונה” והייחודית להיכרות עם נופי האי. הליכה המאפשרת התבוננות ולימוד, המחברת אותנו לנוף ולאוירת החופש האינסופי שמשדרים נופי ניו זילנד.

חופים ויערות בקורומנדל

new-zealand-lakeהנופים הדרמטיים של חצי האי קורומנדל משלבים איים ואיונים, רכסי הרים וחופי זהב מצוקיים. השדרה המרכזית של ההר מחלקת את חצי האי לשני אגפים, המזרחי והמערבי, בהם מושבות של עופות ים, ויערות מחטניים ורחבי עלים נדירים שכיסו בעבר את חצי האי. חצי האי קורומנדל התפרסם בימי הבהלה לזהב כשאלפי מתיישבים עברו לאזור בחפשם אחר העורקים הזהובים. שרידי התיישבות זו פזורים בחצי האי הדליל. עצי הראטה האדומים צובעים את היערות בקורומנדל בצבעם העז. מוקדי העניין בחוף הם שנורקלינג באזור פיטיאנגה, מפרצון קתדרל קוב וירידה רגלית לחוף הקסום ואזור חוף המים החמים בו פורצים מים חמים בשעות השפל. לאורך החופים משולבות עיירות חוף עם פה מאורי מצודות מצפה עתיקות ששימשו את ראשוני המתיישבים בהגיעם לאזור.

שמורת הגעש ברוטורואה

בלב האי הצפוני ממוקמת העיר רוטורואה וסביבה אחד האזורים הססמיים והפעילים געשית באי. העיר וסביבתה משלבים מסורות מאוריות של ילידי האי המגיעים לכאן בשייט במאה ה-10 ומותירים רישומם בנופים, בשמות ובמאבק עם הפאקהה, המתיישב הלבן. מלבד מפגש אקזוטי במופע תיירותי עם ילידי האי רוטורואה וסביבתה, מהווה המקום מוקד משיכה לטיול בשמורות הגעשיות. במרכז העיר שמורת טפויה בה גייזרים פעילים, נחלי מים חמים, כפר המעיינות ומרכז מאורי לשימור מורשת אמנויות העץ שמלווה את התושבים מאז הגעתם בסירות הווקה עשויות עץ. מרחק קצר מחוץ לעיר חובה לטייל בשמורת המים הצבעוניים וואיאוטאפו ובליבה בריכת השמפניה וסביבה מסלולי הליכה נוחה בין הבריכות. שמורת העמק הגעשי וואימנגו למרגלות הר הגעש טאראוורה ובתום הסיור שייט באגם רוטומהאנה בו עדיין עולה קיטור משולי האגם, אזור שנקבר תחת ההתפרצות האלימה של הר הגעש בשנת 1886, התפרצות שעיצבה את כל האזור למן סוף המאה ה-19.

טונגרירו, בצל הרי הגעש

לאורך השבר הגיאולוגי המרכזי שחוצה את האי הצפוני פזורים אתרי הרמה המרכזית, אגם טאופו ושמורת טונגרירו הממוקמת כדמעת ענק למרגלות הענקים, רופאהו, טונגרירו ונגואורוהה. הדרך הטובה ביותר היא לצאת לטונגרירו קרוסינג אך ניתן להכיר את השמורה הן במסלולי הליכה נוחים וקצרים. שלושה הרי געש פעילים בהם הגבוב בהרי הצפון, מטילים צילם על השמורה העתיקה, טונגרירו. תצורות צומח אלפיניות שונות, נופים געשיים, אגמים ואגמונים, מפלים ונחלים מתחתרים יוצרים מרקם ייחודי ומשתנה של צבעים ונופים ברמה המרכזית. האזור האלפיני נראה מנצנץ בפרחי הבר שלו בימות הקיץ הממוזגים.

לשונות ים במצרי מרלבורו

לבירינט ענק של ים ויבשה עוטף את אזור מרלבורו ומתגלה לראשונה בחציית המיצר בין וולינגטון לפיקטון. רצועות יבשה ארוכות גולשות ופורצות אל המים הכחולים ומנגד לשונות ים פולשות אל החוף ויוצרות אילוזיה של איים. לשונות הים נוצרו מבליית קרחונים ויוצרות רשת מסועפת של מעברי מים. מסלול ההליכה המרכזי הוא קווין שארלוט טראק אך ניתן לטייל בקטעים מתוך המסלול המרכזי. שירות סירות מאפשר הגעה לנקודות חבויות ועומדות לרשות המטיילים באיסוף מסוף הטיול. דרך נוספת להכיר את נתיבי המים היא בשייט קיאקים המאפשר להתמזג בשקט הנפלא ולצפות בנוף בזוית לא שגרתית. דרך נופית מתפתלת בין עמק ראי ובין כף קאנאפרו ומאפשרת הצצה בנופי המיצר.

הר קוק, הנישא מכולם

הפסגה הגבוהה בניו זילנד, קרחוני עד ואגמי טורקיז בליבו של הפארק הלאומי הר קוק. משטחי ועמודי קרח בעמקים סגורים, נהרות שוצפים המנקזים את מי ההפשרה אל אגמי טורקיז גדולים בנופים אלפיניים דראמטיים. הגיאולוג האאסט כותב כבר בשלהי המאה ה-19 תיאור מופלא של הפסגות האצילות העולות ממרכז האלפים הדרומיים. המאורים, ילידי פולינזיה קוראים לו אאוראקיי, “הענן בשמיים” כשמו של הבן הבכור של הבוראים המיתיים, פפה וראנגי. מלון הארמיטג’ הקולוניאלי ממוקם בצל ההר הנשגב ומהווה מוקד היציאה לטיולים באזור. מסלול קיאה אל תצפית ההר מאפשר היכרות עם הטונדרה ומפגש עם ציפור תוכי הקיאה או מסלול עמק הוקר המטפס דרך גשרים תלויים מעל נהר שוצף אל התצפית הדרמטית בהר קוק. השילוב של אגמי טורקיז באזורים יובשניים עם השתקפויות ההר הנישא הם מהמראות הייחודיים של ניו זילנד.

 

new-zealand-glacier

אגמים וקרחונים בשמורת הווסטלנד

בדרום החוף המערבי היפה בחופי ניו זילנד בקצה רצועת החוף הצרה ממוקמת שמורת הווסטלנד ובליבה הקרחונים פוקס ופרנץ. 12 נהרות קרחוניים מנקזים את העמקים בדרכם אל הים, אגמי מראה יוצרים משחק של אורות וצללים, צמחי מים מעטרים את שולי האגמים והאגמונים שרידים לפעילות קרחונית בעבר הלא רחוק. אגם יאנטה הקרחוני, אגם מפוריקה סביבו עצי קאהיקאטאה, לגונת אוקריטו מושב לאנפיות ולבניות ואזור קרחוני פוקס ופרנץ ז’וזף הזוחלים לאיטם אל הים. בלב השמורה אגם מטסון המופלא שבטיול רגלי בן שעתיים תוכלו להכיר את היער על מרכיביו, את הפלאקס הצומח מתוך המים, להקשיב לציפורי השיר וליהנות מהטחבים והחזזיות, קטני ארץ, המכסים במרבדים את רצפת היער. אגם גולט העשיר יותר בעופות חוף ויער. מהעיירות פוקס ופרנץ תוכלו לצאת להליכה רגלית או הלי-הייק, טיול המשלב טיסה עם הליכה במורד הקרחון, תוכלו לצאת לטיול טרקטורונים או לשכשך במים הגיאותרמיים.

שמורת הפיורדלנד

הפראית, הלחה והמבודדת ביותר היא שמורת הפיורדים. כאצבעות הנשלחות אל ים טאסמן חודרות לשונות הים, הפיורדים הקרחוניים אל לב היבשת. השמורה הנופית חסומה ברכסי האלפים ולמרגלותיהם אגמים נושאי שמות מאוריים מכוסה ביערות עד עשירים של עצי אשור דרומי. המרכז החשוב ונקודת המוצא לטיולים באזור היא העיירה הקטנה והנוחה טאנאו ממנה יוצא הכביש היפה בניו זילנד, הכביש למילפורד, מכאן יוצא מסלול ההליכה לקפלר ולנופי אגם טאנאו, מכאן ניתן להתחיל בקטע הליכה לאורך הרוטברן המדהים ביופיו או במסלול המפורסם של המילפורד שיש להירשם אליו כשנה מראש… מעבר לאגם טאנאו תמצאו את מערות התולעים הזוהרות אליהן מגיעים בשייט חוצה אגם לסיור מרתק מתחת לפני האדמה. היפה בפיורדים באזור הוא פיורד דאוטפול אליו מגיעים בסיור מקומי מאורגן החוצה את אגם מנאפורי, יורד אל תחנת הכח ההידרואלקטרית וממנה חוצה את מעבר ווילמונט בדרך יערות ענק סבוכים ולחים אל הפיורד הנעלם דאוטפול, שנקרא כך על שום הספק שהיה לקפטן קוק האם ייצלח לחדור אליו מן הים.

הסקרנות להכיר יעדים אקזוטיים, מדינות רחוקות, ותרבויות נסתרות כוללת גם רצון להכיר את האוכל, הטעמים והצבעים המלווים את אותם יעדים ואת אותן תרבויות. יצאנו להכיר את המגוון האינסופי של הפירות הטרופיים, חלק מוכר לכם מחנויות בארצנו אך חלקם שונים ומוזרים, מריחים ואפילו קצת מסריחים…

האזורים הטרופיים, הניחנים בטמפרטורות גבוהות, בכמויות משקעים גבוהות ולחות גבוהה, מניבים את מגוון הפירות הגדול ביותר בעולם, בעסיסיות ובמתיקות שאין דומה לה בעולם.

מבחר צורות, צבעים, גדלים וטעמים ושלל ריחות וניחוחות, וכשכל אלו ערוכים בשווקים הססגוניים והקולניים של דרום מזרח אסיה, הופך המפגש עימם לחוויה לעין ולחיך. כאלו הם למשל השוק ברובע הסיני בבנגקוק, השוק הצף, השוק ביאנגון, השוק בויינטייאן (וויאנג-צ’אן) או בסייגון (HCMC) ושווקי דלתת המקונג.

אם תעברו ליד דוכן המוכר את פרי הדוריאן, תוכלו לראות את ההתקהלות הגדולה סביב מי שחפץ לטעום את מלך הפירות בעל הפרי העשיר והבשרני. עצרו בסמטאות השווקים גדושי הפירות שלחלקם אין אפילו שמות בעברית, או סתם גשו לדוכני דרך, הממוקמים לצידי הצירים הראשיים, המוכרים מיני מנגו ואננס מהמתוקים בעולם, תרכיזי מיץ, קוקוסים יבשים וטריים או ענפי ליצ’י גדושים בפירותיהם האדומים.

דקל הקוקוס (Cocos nucifera)

nucifera cocosאינספור צורות שימוש לדקל החשוב בעולם, הוא דקל הקוקוס. אנו מכירים ברוב המקרים את צפחת הקוקוס הלבנה, היבשה, לאחר שגורר לסיביו העדינים. אך בדרום מזרח אסיה אוכלים את הפרי הבשרני, שותים את חלב הקוקוס ומשתמשים בו לבישול. מהצוף עושים סוכר ושמן קוקוס. בקליפות היבשות של הקוקוס משתמשים כחומר בעירה וכחומר לקירוי גגות. דקל הקוקוס הוא מהמיוחדים בעולם גם בצורת הפצתו, המתבצעת במים (ולכן צורתו כצורת “סירה” הצפה על פני המים) עד נביטתו בגדה הבוצית של הנהר או תעלת המים. בעברית תקנית נקרא העץ והפרי “נרגיל”.

אגוז קאשו (Anacardium occidentale)

Anacardium occidentaleכולנו מכירים את ה”אגוז” הקטן שצורת ירח לו הנמכר בארץ אך מעטים מכירים את הפרי ממנו מסתלסל האגוז ועוד פחות מכירים את טעמו המופלא של פרי זה, פרי שכנראה הגיע על ידי ספנים פורטוגליים מהאזורים הטרופיים של ברזיל אל דרום מזרח אסיה. הפרי הוא החלק המוכר כאגוז והפרי המדומה הוא גבעול מעובה הרוכב מעליו, ממנו מייצרים תמציות ארומטיות למיצי פירות.
האגוז נתון בקליפה קשה ומתחת לכל פרי אגוז אחד בלבד.
בעברית תקנית נקרא העץ והפרי “תולענה”. הפרי לפני עיבוד עשוי להיות רעיל! קליפתו מכילה שרף הגורם לגירוי חריף ובליעתו עשויה להביא לתגובות קשות.

דוריאן (Durian, Durio)

Durianפרי קיפודי גדול (30 ס”מ ארכו). הפרי היחיד בעולם שנאסרה הכנסתו למטוסים ובתי מלון בשל ריחו העז, אך יחד עם כך זהו הפרי הנחשק ביותר בדרום מזרח אסיה. סביבו נרקמו אגדות וסיפורים כפרי מעורר אהבה ומגביר און גברי. אחד מחוקרי הטבע הנודעים בעולם תיאר את הפרי רך כחמאה, מתובל בשקדים, בעל מרקם של גבינה ומתיקות של דובדבן.

שזיף יאווה (Spondias mombin)

Spondias mombinנראה קצת כמו זית. הטעות בין המטיילים נפוצה מאד, אבל זית אינו צומח באזורים טרופיים. בטעמו ומרקמו מזכיר ענב ובאיי אינדונזיה משתמשים בו המקומיים כתמצית רפואית לכיב-קיבה (אולקוס) וכאבי בטן. הפרי עשיר בחומרים טניניים דבר המקשה את האכילה כאשר אינו בשל. יש הטוענים כי השם “בנגקוק” (כפר השזיפים) נגזר משם פרי זה.

ליצ’י (Linjee, Lychee)

Lycheeמוצא הליצ’י בדרום סין ומשם התרחב גידולו לאפריקה המשוונית, מדגסקר ואף לישראל.
סופר סיני שהוגלה לדרום, כתב כי הליצ’י היה הנחמה היחידה עבורו.
הפרי משמש רבות במטבח הסיני ומופץ כשימורי פרי, הנמכרים ברחבי עולם.

מנגוסטין (Mang-Kut, Mangosteen)

Mangosteenמהעדינים בין הפירות האקזוטיים. צבעו הסגול, הארומה העדינה ובשרניות הפרי, עושים אותו לאחד המיוחדים מבין הפירות הטרופיים. גם פרי זה משמש ברפואה העממית, בעיקר להורדת החום, וכמרקחת כנגד שלשולים.
בכדי לפתוח את קליפת הפרי, לוחצים בעדינות משני צידי הפרי והוא נפתח. ולא, הוא כנראה עדיין איננו בשל.

מנגו (Ma-Muang, Mango)

Mango-fruitמוצאו של המנגו בצפון הודו, משם הגיע לדרום מזרח אסיה כבר לפני אלפי שנים. ספנים ערבים העבירו את הפרי לאפריקה המשוונית והפורטוגלים הביאו אותו לברזיל. יבולים עצומים של מיליוני טונות פרי נקטפים מדי שנה בהודו, פקיסטן, פיליפינים, מכסיקו, סין ודרום מזרח אסיה. קיימים עשרות מינים של מנגו בעולם (מלבד ההיידן והמיה המוכרים בישראל), בעלי טעמים שונים. מהמנגו הבהיר והמתקתק בתאילנד, דרך המנגו הקטן והעסיסי בפיליפינים, ועד אלו הארומטיים של אינדונזיה. בארצות אסיה משמשים העלים וקליפת הפרי לעצירת דימום. חלק ממיני המנגו נאכלים בעודם בוסר כשצבעם ירוק, וחלקם משמשים בסיס לרוטבי הצ’אטני בהודו וסרילנקה וכמרכיב מרכזי ל”עמבה” המוכרת לנו כרוטב עירקי לפלאפל/שווארמה.

פרי דקל הניפה (Nipa-Palm’s Fruit)

Nipa-Palms-Fruitמאות מיני דקלים צומחים לאורך פלגי מים באזורים הטרופיים בעולם. אחד המינים המיוחדים והיפים הוא דקל הניפה, דקל שמשמש את תושבי החבל הטרופי לקליעת סלסילות, מחצלות וכובעים.
לפני פתיחת הפרחים, ניגר מהם עסיס סמיך ומתוק, המשמש לייצור סוכר, אלכוהול וחומץ.

פפאיה (Papaya, Ma-La-Kaw)

Papayaצמח הפפאיה, שבישראל מוכר בעיקר מבקעת יריחו, הוא מהמעניינים שבפירות הטרופיים, וזאת בשל התכונות המיוחדות של הפרי. זהו עשב המגיע לגובה של מטרים ונראה כעץ. מוצאו במכסיקו אך מוכר היום בכל הארצות הטרופיות, ומהווה מרכיב חשוב בתזונה בארצות אלו. קל לגדל אותו וניתן להשתמש בו במגוון של צורות, יבולו רב ואין ספק שהמעדן הטוב ביותר הוא סלט פפאיה ירוקה, סלט תאילנדי טיפוסי… הפרי עשיר בוויטמין C וויטמין A ובפפאין – אנזים המצוי בפרי המשמש לפירוק חלבונים ומהווה מרכיב חשוב במוצרי קוסמטיקה ותרופות.

אפרסמון (Persimmon)

Persimmonמוצאו של האפרסמון בדרום סין, שם נוהגים ליבש אותו בשמש ולאוכלו בדומה ללדר המישמש והגויבה. האפרסמון המוזכר במקורות יהודיים עתיקים, שטופח בנאת עין גדי, הוא צמח בושם ממשפחה שונה ורק בשל הדמיון בשם קיבל הפרי את שמו העברי. ביפן שמו “קאקי”…. והכי הכי כיף לאכול אותו בצורת גלידה…

אננס (Supparod, Pineapple)

Pineappleהפתעה… האננס הוא שיח נמוך, שגובהו כ- 80 ס”מ ועליו בשרניים כשל קקטוס. כל צמח נושא פרי אחד בלבד. מוצאו של האננס מיערות ברזיל, משם התגלגל לכל האזורים הטרופיים בעולם. הארצות החשובות בטיפוח האננס בעולם הן: ברזיל, מכסיקו, תאילנד, חוף השנהב, דרום אפריקה ומלזיה. מקור השם הוא “אננה” בשפת טופו האנדינית וממנה השם הלטיני אננס.

ראמבוטן (Rambutan, Ngor)

Rambutanפרי כדורי המכוסה שיער רך. מצורתו הגיע שמו שמשמעו “שעיר” במאלאית.
שייך למשפחת הליצ’י והלונגן ודומה להם בצורתו ובמרקם הפנימי שלו.
עשיר בויטמין C וחסר מיץ.

סלק (Salak)

Salakשמו העממי “פרי הנחש” בשל אופי הקליפה וצורתה.
שייך לקבוצת הדקליים וצומח בר באינדונזיה.
גדל גם במלזיה ותאילנד. הטעם מזכיר אגוז.

Sapodillaספודילה (Sapodilla)

שמו בתאית “למות”… (La-Mut)
טעמו מזכיר אגס, וריחו כריח הדבש והיסמין.

תפוח מים (Chom-Poo, Rose Apple)

Rose Appleנראה כמו אגס וטעמו כשל תפוח עסיסי.
צבעיו ירוק בהיר, דרך ורוד ועד אדמדם.
טעמו מיוחד וחמצמץ וכך תמצאו אותו בסלטים במטבח המאלאי.

בננה (Banana, Gluay)

Bananaאין אנו יודעים במדויק מהיכן הגיע הבננה לשולחננו אך מקובל להצביע אל האזור ההינדו-מאלאי בו מצויים מאות מינים של הבננה ורק ברחבי אינדונזיה יש מעל 230 מינים. אבי הבננה האכילה הוא מין שקרוי מוסה אקומינטה החסר זרעים וממנו פיתחו את הזנים התרבותיים.
אנו רגילים לאכול את הבננה טרייה אך בארצות המזרח מבשלים אותה, מטגנים אותה, מוסיפים למשקאות אלכוהוליים וכתוספת למנות עיקריות. בעלים משתמשים כדי לעטוף מזון ובכדי לקשט צלחות.
גם הפרח וליבת הגבעול אכילים. השם העברי שלא תפס – “מוז” נובע מהשם הערבי ומשמה הלטיני של הבננה – “Musa”.

ג’ק-פרוט (Khanoon, Jackfruit)

jackfruitנחשב לפרי הגדול ביותר בעולם. פרי עשוי לשקול עד 50 ק”ג. מוצאו בדרום הודו אך הוא מוכר בכל רחבי דרום מזרח אסיה. את הפירות הצעירים מבשלים בחלב קוקוס ומהפרי הגדול והבשל ניתן להאכיל כפר שלם. את הגרעינים מפצחים לאחר קלייה במי מלח.
לחלקים שונים של העץ מייחסים סגולות מרפא ובאי באלי שבאינדונזיה משתמשים בעצה לפיסול וגילוף. טעמו כשל הכלאה בין אננס ומלון.

קפה (Coffea)

Coffeaמקורו של הקפה בין אתיופיה וקניה. הערבים הפיצו את הקפה בעולם וההולנדים והצרפתים הפיצו אותו בין הקולוניות שלהן. שיחי הקפה הנפוצים הם מהמין ערביקה ומהמין קנפורה וליבריקה. קפה נמס הוא תערובת של זנים. שיחי קפה משמשים בעולם גם כשיחי נוי, בעלי עלים כהים ופריחה לבנה בעלת ריח מתוק. הפרי הוא בצבע אדום חלודה (תלוי במין) ופולי הקפה הוא הזרע שבתוך הפרי. שני זרעים בכל פרי ונדרשים כעשרים זרעים לספל קפה. בקפה חומרים ממריצים ובהם אלקלואידים, קפאין וטיאוברומין.

קקאו (Theobroma Cacao)

Theobroma-Cacaoעצי הקקאו הגיעו למזרח מדרום אמריקה.
לראשונה זוהו במכסיקו ע”י הכובשים הספרדיים שמצאו את האצטקים שותים שוקולטל (משקה האלים = תיאוברומה).

זנגביל (ג’ינג’ר Ginger)

Gingerלא פרי כי אם שורש המשמש תבלין, אבל משקלו במטבח התאי רב. מספר מינים בסוג “ג’ינג’ר”, אך כולם פורחים בפרחים מרהיבים בצבעים של אדום ורוד ולבן. שיח נמוך בעל גבעולים נוקשים ואדמדמים. הפרחים משמשים מקור משיכה למיני צופיות (יונקי הדבש) הבאים לבקרם.
מקורו של הג’ינג’ר בתת היבשת ההודית ובכל המזרח מתבלים בגרידת השורש בעלת הריח והטעם הדומיננטיים, כמו גם את הניצנים.

זאביק רילסקי – ארכיאולוג וגיאוגרף. מרצה, מדריך בכיר ומומחה לתיירות גיאוגרפית. מתמחה בתרבויות העולם העתיק בטיולי תרבות וטבע ועוסק מזה שנים רבות בארגון, הדרכה וייעוץ טיולים. בוגר החברה להגנת הטבע ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות תיירות.כותב ומצלם לירחונים ועיתונים בנושאי תרבות, טבע ותיירות ומנהל את חברת “לגלות עולם” המתמחה בטיולים אתנו-גיאוגרפיים לנוסע העצמאי.

בורמה היא מדינה קסומה אך בעיקר מדינה של ניגודים; אחד מספרי הדרכת המטיילים לבורמה נפתח בשאלה: “האם לנסוע לבורמה”?

השאלה מתעוררת מכיוון שבבורמה שלטת כת צבאית אשר כופה משטר אימים על אזרחי המדינה, משטר אשר “זכה” בסקר זכויות האדם בשנת 1994 במקום האחרון בעולם, אחרי עירק. משטר זה מחזיק בשלטון מאז 1989 וזאת למרות שבבחירות, שנערכו ב- 1990, זכתה מנהיגת המפלגה הדמוקרטית, אנג סן סוצ’י (פרס נובל לשלום ב- 1991) ב- 87% מהקולות. המשטר פסל את הבחירות, ואנג סן שוהה במעצר בית מזה 10 שנים ביאנגון הבירה.

בורמה שינתה את שמה ב- 1989 והיום היא נקראת “האיחוד של מיאנמר”. הסיבה לשינוי נעוצה בעובדה שהעם הבורמזי מהווה אמנם רוב באוכלוסיה (כ- 70%) אך במדינה קיימות עוד 111 קבוצות אתניות שונות, מה שעושה את בורמה למדינה ההטרוגנית ביותר באסיה.

בורמה, ששוכנת בדרום-מזרח אסיה, מונה כיום כ- 49 מליון נפש ומשתרעת על פני 671,00 קמ”ר (פי 33 מישראל). הכלכלה כושלת וזאת למרות עושרה במחצבים; קיימים בה מרבצים של אבני חן, מחצבים פטרוכימיים והיא אחת הספקיות העיקריות של עצי טיק (“הזהב של הטבע”). המטבע הבורמזי נקרא צ’אט והשער הרשמי הוא: 1 דולר=6 צ’אט. בשוק השחור לעומת זאת, 1 דולר=380 צ’אט לערך, וכולם, כולל המוסדות הבנקאייים, עובדים לפי שערו של השוק השחור. דבר מעניין נוסף לגבי הצ’אט הוא שבאופן מפתיע, קיימים שטרות של 45 ו- 90 צ’אט. מקור העניין הוא באחד המנהיגים, ששמע לעצת יידעונים שטענו שתשע הוא מספר המזל שלו ולכן הונהגו במדינה שטרות בכפולות של תשע.

מפגש עם בורמה הוא בראש וראשונה מפגש עם הבורמזים היפים והנעימים ביותר מבני דרום מזרח אסיה. נחשלות המדינה ועוניה מבליטים את אורח החיים המסורתי ואת האמונה הדתית החזקה, והרי אנו כנוסעים וכטיילים מחפשים את האותנטי, האמיתי, והפחות ממוסחר, אז כל אלו חברו בפינה זו של דרום מזרח אסיה. נעימות התושבים ופשטות חיי הנזירים על רקע האמנות, מלאכות היד, המוסיקה והאדריכלות יוצרים את מרקם הטיול במדינה רחבת הידיים.

הדת

הדת היא למעשה הדבר החשוב ביותר בבורמה; בודהיזם היא הדת הרשמית – 90% מכלל התושבים הם בודהיסטים, וזוהי המדינה בה נשתמר הבודהיזם בצורתו המקורית והטהורה ביותר. במדינה ישנם כ- 300,000 נזירים(!) ונוכחותם הינה חלק אינטגרלי מחייו של כל בורמזי. יש לציין שהנזירות הינה דבר שכמעט כל בורמזי מתנסה בו למשך מספר שבועות בחייו, להבדיל מאלה, שעבורם הנזירות הינה דרך חיים. יחסי הגומלין ההרמוניים והכבוד ההדדי השוכנים בין קהילת הנזירים לקהילה המפרנסת, הם דבר המעורר פליאה והתפעלות, בעיקר אצל התייר הישראלי, המגיע מעולם מושגים חברתי שונה כל כך.

הקסם הבורמזי

בורמה שובה את לב המטייל ממבט ראשון – הצבעים הטבעיים שלא דהו או מוסחרו, הנזירים העטויים גלימות כתומות ואדומות, הילדים המאופרים בטאנקה – צבע צהוב לבנבן של אבקת קליפת עץ, כיפות המקדשים המצופים זהב שנתנו למדינה את כינויה ארץ הזהב. הקסם העיקרי הוא ללא ספק התושבים עצמם… קשה להאמין שבעולם בו אנו חיים כיום, קיימים עדיין אנשים כמו הבורמזים; השלווה, הנתינה, הפשטות, טוב- הלב והכנסת האורחים הם הדבר הבולט ביותר עבור תייר המגיע למדינה.

42 מליון תושבים חיים בארץ ששטחה 675,000 קמ”ר, ארץ רחבת ידיים עשירה באוצרות טבע ובמים הניגרים אליה ממורדות ההימאליה, אך נושאת את עול דיכוי המשטר הצבאי.
לבורמה היסטוריה מפוארת. על פי המיתולוגיה היו המלכים הבורמזים מצאצאי בודהא. שושלות של מלכים רבי עצמה עלו וירדו לאורך הדורות והשנים מאז המלך הראשון אנוורטה סביב שנת 1000.

יאנגון

ינגון או רנגון לשעבר בירת מיאנמר ארץ בני שבט המיאן היא החשובה בערי המדינה. בליבה הפגודה הגדולה שוודגון וכן פגודות ומנזרים נוספים בעיר שילמדו אתכם על אדיקותם ותמימותם של תושבי מיאנמר.

המונומנט המיוחד ביותר ביאנגון ואולי אחד היפים באסיה, הוא פגודת השוודגון. הפגודה, שמתנשאת לגובה של 98 מטרים, בנויה מכ- 8,000 מטילי זהב, משובצת באבני-חן ומוקפת ב- 64 מקדשים בסגנונות ארכיטקטוניים שונים. האגדה מספרת ששני סוחרים בורמזים היו הראשונים שפגשו את הבודהא לאחר שהגיע להארה. הם נתנו לו את ארוחתו הראשונה ובתמורה הוא נתן להם שמונה משערות ראשו. שני הסוחרים חזרו לבורמה עם השערות ואז החלו להתרחש ניסים. הם טמנו את שערות הבודהא באדמה ובנו במָקום פגודה, שמאז נהרסה ונבנתה אין ספור פעמים. פגודת השוודגון נראית מכל פינה בעיר, האווירה האופפת את המקום קשה לתיאור וביקור במקום בשעות הזריחה, הוא חוויה בלתי נשכחת. בשעות אחר הצהרים מגיעים לכאן עשרות רבות של בורמזים, אוחזים במטאטא ודואגים למרק את המקום, בהתנדבות כמובן, התגמול הוא בסגולות טובות.

מנדליי

במנדליי בירתה של הממלכה האחרונה והעיר השניה בגודלה במדינה, נשמר אורח החיים הבורמזי המסורתי וניתן לצפות בהווי החיים סביב הפגודה החשובה, פגודת מהאמוני ובפגודות ובמנזרים שסביב גבעת מנדליי. בפגודה מהאמוני מוצב הבודהא הנערץ מצופה זהב וסביבו פסלי ברונזה חמרים. עולי רגל רבים פוקדים את המקום ומבקשים מרפא לחולי וכאב. סיור בוקר לאורך המזחים ובאזור הנמל יגלה עולם של יורדי ים, סוחרים ודייגים. מרתקות גם הן הערים המיותמות והנטושות סביב מנדליי.

בקאלאו ניתן להנות ממפגש עם עולם הולך ונעלם, השוק המקומי הופך לאבן שואבת למאות תושבים ססגוניים בני השבטים היורדים ומגיעים מערי וכפרי האזור.

פאגן

פגאן היא בירת הממלכה הבורמזית העתיקה וזהו המקום לשוטט בין חורבות העיר הנטושה של ממלכת פאגן המהווים את פאר הארכיטקטורה, הפיסול והציור מימי תור הזהב של הממלכה. תור הזהב החל כבר במאה ה- 10 כשהמלך כבש את טטון והביא עימו אומנים, פסלים, נזירים וכתבי קודש.

בעמק נהר הארוודי ניתן ללמד את אורחות חייהם של התושבים המתפרנסים מחקלאות ומעבודות לאקה המופק באזור. טיול מעניין להר פופה המהווה מרכז דתי ומקדש לפולחן הנאטים, כשמראה השקיעה מעל החורבות הוא בלתי נשכח.

אגם אינלה

בצפון-מזרח המדינה נמצאת מדינת שאן; כאן נמצא אחד המקומות המעניינים והקסומים ביותר באסיה- “אגם אינְלֶה”, המכונה “ונציה האסייתית”. זהו אגם מים מתוקים, רדוד מאוד, המשתרע על פני 116 קמ”ר, בגובה של 875 מ’ מעל פני הים. מכיוון שהאזור הוא ברובו הררי ואין בו די שטח לחקלאות, בני האינתה (בני האגם), התושבים הנוכחיים, השונים במוצאם האתני משאר תושבי האזור, התיישבו לא רק לצד האגם, אלא על האגם עצמו… כיום חיים על האגם כ- 70,000 מבני האינתה, ב- 17 כפרים הבנויים על כלונסאות (למנוע הצפות בבתים בזמן גשמי המונסון), כאשר ההתניידות מבית לבית ומכפר לכפר היא באמצעות סירות קטנות.

בני האינתה פיתחו חקלאות של “גנים צפים”; הם מנסרים פיסות אדמה מצידי האגם, משיטים אותם למרכז האגם ובעזרת מוטות במבוק מעגנים אותם בקרקעית. האצות הגדלות במים הרדודים והבוץ העשיר במינרלים משמשים לדישון הגידולים. היבול פורה ביותר ומבכיר במשך כל עונות השנה. באגם גדלים מלפפונים, עגבניות, פאפאיות, ענבים, מלונים, אורז ועוד. העבודה והטיפול בערוגות הצפות נעשה מתוך סירות קַנוּ קטנות. בנוסף, מתפרנסים תושבי האגם, גם מדיג (בשיטת דיג ייחודית להם), מייצור אטריות ומוצרי סויה, סיגרים בורמזים ועוד. במקום אופיינית שיטת חתירה מיוחדת, בעזרת הרגל; החותר בסירה עומד על רגל אחת וחותר ברגלו השניה. חתירה כזו, מאפשרת לבני האינתה להשקיף קדימה ולזהות מקום טוב לדיג, לראות מה קורה מעבר לסבך ולהשאיר את ידיהם פנויות לעבודה בערוגות. החיים על האגם הם חיי קהילה תוססים הכוללים שווקים צפים, מנזרים, מופעים, פסטיבלים, ותחרויות שיט בסירות ארוכות.

 

השילוב של ההסטוריה, האמנות, העושר הרוחני והאנושיות של המדינה הם שיא הביקור – עושר הפגודות בעמק פגאן המותיר אתכם פעורי פה ונרגשים אל מול היופי והעצמה של עשרות פגודות הצומחות מן האדמה והשילוב של האמנות וההסטוריה, האדריכלות ורוח האדם משתרגות אלו באלו
בכל פינה, אך ללא ספק הרגע המדהים הוא זמן השקיעה – המקדשים המאדימים ומשחק הלבן והזהוב על רקע גווני האדמה.

זאביק רילסקי, מנהל טיולי “לגלות עולם”, מרצה, מדריך ומומחה לאסיה ולפסיפיק

 

טיול מאורגן לנוסע העצמאי – למה זה כדאי?

עולם הטיולים משתנה ומאז שאמי נסעה לטיול מאורגן ל- 5 ארצות ב- 8 ימים עברו מים רבים בוולגה ומיליוני ישראלים “כבשו” כל יעד אקזוטי בעולם. עולם הטיולים השתנה במספר מובנים: במשך הטיול, באופי הטיול ומבנהו, בדרך הטיול ובשלל היעדים. השם האנגלי tailor made מתאים יותר לסוג זה של תיור: “טיול בהתאמה אישית”.

בעבר מטיילים נרשמו ל”טיול מאורגן” שעדיין נתפס באוזנינו כטיול קבוצתי או שכרו רכב לנהיגה עצמית. הדרך הנוספת שהולכת ומתפתחת מזה עשור הינה טיול עצמאי מתוכנן. גם טיול עצמאי הוא מאורגן, אך מאורגן עבור 2-6 מטיילים. טיול אישי זה מתפתח מזה כעשור ותופס מקום נכבד בצורת הטיול בעולם.

עד לשנים האחרונות שמענו את המשפט “לסין אני נוסע רק בטיול מאורגן…” אך יותר ויותר מטיילים מוצאים את דרכם אל העולם בטיולים עצמאיים שהוכנו מראש על ידי מיטב היועצים והחברות הישראליות המתמחות בסוג זה של טיול.

מהו טיול עצמאי?

הטיול העצמאי מתאים לאותם אנשים שלא רוצים לחלוק את חווית הטיול עם עוד 30 מטיילים, רוצים לתכנן את הדגשים לפי לוח זמנים שונה, מבקשים לנווט את המסלול לא לפי תוכנית מדף או תוכנית קלאסית הנמכרת בשוק הישראלי ורוצים להתאים את הטיול לזמן שלהם, לקצב שלהם ולעונה המועדפת עליהם.

טיול מאורגן עצמאי מאפשר לצאת לדרום סין בלבד, מאפשר להגיע למרום ההימאליה גם בגיל 60, מאפשר להגיע לאוסטרליה או לאלסקה בלבד מבלי לקשור את הטיול לארצות אחרות באזור.

הטיול העצמאי נותן בידיכם כלים לחוות את הטיול בהכנה הטובה ביותר אצל יועצים שמכירים את שמורות הטבע, הנתיבים, האתרים והמוזיאונים הפחות מוכרים מתוך היכרות ישירה עם היעד ולא כמי שמוכר יד שניה מוצרים של חברות משנה. אנשי המקצוע יבררו עבורכם מתוך אינספור האתרים, היעדים והמסלולים את אלו המתאימים לכם בעונה בה אתם יוצאים. מדוע לא נוסעים לצפון אוסטרליה בעונת הקיץ? מדוע לא יוצאים לאמזונאס בעונת הקרנבל? מתי לצאת לטיול לאיסלנד בכדי לצפות בזהר הצפוני? ומתי לצאת בכדי לצפות בסלמון עולה בנהרות אלסקה?

jeep-driving-outside

הטיול העצמאי מתבצע באזורים מסוימים בעולם בנהיגה עצמית ובאזורים אחרים בעזרת נהגים מקומיים ובלוויית מדריכים מקומיים, דרך שמאפשרת מפגש עם האוכלוסיה המקומית ותחושת ה”דופק” המקומי. הטיול העצמאי מתוכנן לכל פרטיו, כולל את כלי הרכב והמעבורות, בטיולים מסוימים את טיסות הפנים (סין, בורמה, וייטנאם וכדומה) ואת הימים החופשיים בהם תקבלו המלצות איך למלא את זמנכם. עומדים לרשותכם מספרי טלפון בארצות הטיול של ספקים מקומיים שיעמדו לעזרתכם בכל שינוי או חירום.

השלב הראשון הוא לבחור חברת טיולים המתמחה בטיולים עצמאיים ושאנשיה מכירים את היעדים מבפנים היכרות שמאפשרת “לתפור” טיול ייחודי שמתאים לצרכים שלכם ולזמן שלכם. בשלב השני – להיפגש ולתכנן את מסלול היעד לפי העונה, הגיל, הצרכים והעניין. “אנחנו מעונינים בטיול בדגש אמנות ביפן…” או “זו נסיעתנו השניה לסין וברצונינו להיות באזורים שנפתחו לציבור המטיילים מאז היינו בה בשנת 1995”.

כיצד מטיילים?

בחלק מן היעדים ניתן לקבל רכב לנהיגה עצמית (ניו זילנד, אוסטרליה, אלסקה, יפן, גוואטמלה, צ’ילה, ארגנטינה או איסלנד) ולצאת לפי תוכנית שנקבעה והזמנות מלונות שנקבעו מראש, ובחלק מן היעדים תקבלו מדריך ונהג מקומי שילוו אתכם בחלק או ברוב הטיול (סין, בורמה, וייטנאם, הודו, הימאליה, בוליביה).

האם זה יקר יותר?

בחלק מן היעדים זו האפשרות היחידה לטיול ברגע שהזמן העומד לרשותכם קצוב ומוגבל ובחלק מן היעדים טיול זה יהפוך את הטיול שלכם לאיכותי, יעיל ומאורגן יותר. המחירים דומים לטיולים קבוצתיים או מעט יקרים יותר.

האם זה גמיש יותר?

הטיול העצמאי גמיש יותר בשלב התכנון ולפני ביצוע ההזמנות אך הוא נעול ומוזמן ברגע שההזמנות יצאו לדרך.

מיהם המדריכים המקומיים?

מדריכים מקומיים דוברי אנגלית ילוו אתכם בחלק מהטיול ויאפשרו לכם מפגש עם האוכלוסיה המקומית. לא תמיד הם באיכותם של המדריכים הישראליים אך מתוקף היותם מקומיים הם מכירים היטב את נשמת הארץ ותושביה.

 

טיול מאורגן עצמאי מהווה בעצם את שביל הזהב בין טיול קבוצתי, טעם אישי וזמן קצוב.

טיול מהנה!

כותב: זאב רילסקי

 

פרגמטיזם או שמרנות תרבותית · דת, מדע וחילון · פתיחות או אינסולריות · מימשל ומדינה · עיור וחקלאות · קומוניזם וקפיטליזם · מעמדות והירארכיה · נשים ושינוי מעמדן – אלו הם רק מקצת הצמתים והמחלפים עימם מתמודדת המדינה והחברה הסינית במהלך 25 השנים האחרונות מאז החלה לשנות פניה, 25 שנים שהם “פסיק” בהיסטוריה ארוכת השנים שלה אך מנגד שנות דור המציב בפניה אתגר חדש ומוביל אותו דור צעיר שאיננו “דור המסע הארוך”.

סין מצויה היום עמוק בתוך תהליך השינוי והליברליזציה שהחל ערב מותו של מאו במדיניות הדלת הפתוחה והיה למדיניות בעלייתו של דנג שיאופינג הרפורמאטור ששינה את פני האומה הסינית. השאלה הניצבת בפנינו היום בראשית המאה ה21 איננה האם הרפורמות תימשכנה או תיבלמנה אלא מה תהיה מידת ההשפעה של השינויים הכלכליים על המערכת הפוליטית ועל החברה הסינית.

בעבר היו לשאלה זו שתי תשובות: מרקס הדגיש את השפעת הכלכלה על הפוליטיקה ואילו לנין הדגיש את השפעת הפוליטיקה על הכלכלה. אך שתי התשובות הן מערביות באופיין ומבליטות את התפיסה הדיכוטומית- זה או זה? תשובתם של הסינים מנסה להבליט את השילוב בין שניהם. ההנהגה החדשה בשנות ה-80 שחלקה עדיין מדור המדבר ומימי המהפיכה הקומוניסטית גרסו כי לא ניתן לממש סוציאליזם ללא שפע כלכלי והחלו בתהליך מעמיק של חופש הפרט, הן בכלכלה והן בחקלאות מחד והעמקת הצרכנות ופתיחת שערי סין מאידך.

שינויים אלו יגררו לימים שינויים מרחיקי לכת בדרכי החשיבה הסיניות ולא רק באותם שינויים כלכליים שאנו עדים להם מעל דפי העתון. הראשונה ברפורמות היתה זו החקלאית. שיטות הגידול הקולקטיביות הומרו באחריות משפחתית, הוסרו מיגבלות וניתן חופש החלטה לסוגי הגידול והטיפוח. מעבר למיכסות גרעינים כל משפחה רשאית לגדל כראות עיניה ולמכור בשוק החופשי ובמחירי שוק.

שינויים אלו הביאו לקפיצות חדות בייצור המזון, ביבולי התוצר החקלאי ובתחרות. רמת הצריכה ורמת החיים עלתה בכפר ונוצרו עודפים, האבטלה הסמויה פחתה וכח אדם זרם לכפר התעשייתי. אך היתה זו חרב פיפיות, יותר ויותר שטחי אדמה חקלאיים נרכשו על ידי המדינה ועל ידי חברות תעשיתיות במגמה להקים מפעלים דבר שהקטין ומקטין גם היום את המרחב החקלאי המייצר מזון לאוכלוסיה הגדלה במימדיה. הרפורמה השניה נגעה לקשרי חוץ כלכליים, כשפורצי הדרך מבינים שסין חייבת להיפתח, פתיחות אותה עברה יפן כבר בשלהי המאה ה-19 וסין מבצעת כ- 100 שנה מאוחר יותר.

ההבנה שסין לא תוכל להגשים את המודרניזציה הכלכלית בכוחות עצמה והחלה לפתוח את שעריה בפני השקעות, הון, ציוד, מומחים, חילופי מידע וטכנולוגיה. הוקמו בסין אזורי כלכלה ייחודיים שאיפשרו לסין להשתלב במערך הכלכלה העולמית. שינוי רב עובר על המדינה כתוצר של הגירה מן הכפר אל העיר, אורבניזציה שהיתה בעבר שם גנאי הופכת היום למשאת נפש אצל רבים מתושבי הפריפריה הן כשינוי חיים והן כמנוף לקידום כלכלי או מציאת מקורות פרנסה.

מזה שנים עוסקת המדינה בניתוק מעורבות המפלגה והמדינה מתהליכי היצור ושיחרור ההשגחה הפוליטית שהיתה לב הקומוניזם בעבר. חופש ניהול במגזר העירוני – תעשייתי ואוטונומיה בנושאי עובדים, שכר, חומרי גלם, יצוא ויבוא הכניס מושגים חדשים לתפיסת העולם העיסקית הסינית. מושגים כיוזמה ויזמות, תחרות, הפרטה מושגים ששינו לא רק את המערכת הכלכלית אלא יצרה דפוס חשיבה חדש ויצרה מעמד חדש של עובדים, המעמד הבינוני או כפי שמכונה המעמד השקט. שינויים חברתיים במדרג חברתי ובמעמדות, בקבוצות השתייכות כלכליות וברמת חיים יצרו את אשר סין כה חששה ממנו בעבר אך קיבלה אותו בהכנעה והם המעמדות הכלכליים.

לא עוד הפקיד הממשלתי הקלאסי, פקיד בחצר הקיסרית הסינית בעל הדיו, המכחול והחותמת הקיסרית אלא עובד חברה זרה מערבית או חברה סינית הנותנת שרותים למערב. בשנת 1999 נפל דבר והפרלמנט הסיני הצביע על חוק הקניין הפרטי. במרחק כ 2 ק”מ מן המאוזלאום של היו”ר מאו קבר הפרלמנט את השיטה הקומוניסטית ויצא לדרך חדשה. הניגוד העיקרי בסין בין נחשלות כלכלית וחינוכית מחד ותביעת האוכלוסיה לרמת חיים מאידך הן שתי גדות הנהר עליו צריכה המדינה לגשר. האם יישום הרפורמות של סין על ידי אותה מפלגה שחרטה על דיגלה שיוויוניות תשנה את דמותה הפוליטית של סין ותהווה ציר לשינוי החברתי או שסין תמצא דרכה לייחודיות שילטונית שנמצאת בתווך בין הדמוקרטיה המערבית לדיקטטורות של העבר?

ויותר מכך, איך תשפיע הליברליות החברתית והכלכלית על חופש הביטוי או על ניצני חופש הבחירה בסין? גם מעמד הנשים בסין עובר תהפוכות. מאז שושלות העת העתיקה היו הנשים במעמד נחות והגברים ניהלו את המדינה ופיתחו את ההגות, הידע והמסחר. הנשים היו פילגשים, נשות סוחרים ופקידים, איכרות ובמקרה הטוב פורטות בנבל. התפיסה כי האשה יעודה בנישואיה היתה למוקד חיי האשה ומטרתה להביא בנים יורשים לבעלה ומשפחתו.

הפתגם הסיני אומר כי האשה עוברת מרשות אביה לרשות בעלה ולבסוף לרשות בנה. רגלי החבצלת והנוהג המגונה של קשירת רגלי האשה כסמל לאסטתיקה הדגיש את הפאסיביות של האישה ואת חוסר העצמאות שלה. מעורבותן של הנשים בתהליך הפיכת סין לקומוניסטית רצופה עליות וירידות. בתחילה הן היו שותפות בכל תחומי החיים, הייצור והבניה אך עד מהרה הוברר כי אם תצאנה מן הכפרים לא יוותרו ידיים עובדות במרחב החקלאי, וסיסמאות השיוויון הומרו בסיסמאות של אחדות המשפחה.

1976 היתה שנת מפנה ושנת חוק הילד האחד הפכה להיות לשנת שיחרור האישה ורבות מנשות סין הצטרפו למעגל העבודה. ה”מעמד הבינוני” עדיין איננו שם רווח בסין ומעל דפי המפלגה. במסמכים הרשמיים מעדיפים להשתמש במונח “בעלי ההכנסות הגבוהות” ולנטרל את המונח “מעמדות” וכל זאת מתוך חשש שמעמד זה מהווה איום פוליטי והרחבת שיכבה אוכלוסייתית זו תידרוש ייצוג הולם במוסדות המדינה. האם רוחות הליברליות ודגם הונג קונג, שתי שיטות – מדינה אחת, כמו גם הכניסה לאירגון הסחר העולמי, מצבה הפנימי של המדינה וההתבוננות אל טיוואן וקוריאה יותירו את סין במתווה השילטוני הכלכלי הקיים? ימים יגידו.

“הכתובת הטובה בעולם”, “המפרץ היפה בעולם”, אלו מעט מן הסופרלטיבים שנקשרו למפרץ ולעיר סידני הנחשבת לאחת היפות בעולם. עיר קוסמופוליטית המקשרת בין מזרח ומערב בין ישן וחדש.
עיר המשדרת חופש, הנאת חיים וקצב, נופים אורבניים בתפאורה של טבע וים. גם לה זיהום ואזורי תעשיה, שכונות עוני ועומסי תנועה בשעות העומס ככל מטרופולין עירוני אך כל אלו נסלחים ונשכחים בהצצה חטופה למפרצים הקסומים לאורכם פזורה העיר. טיול לאוסטרליה תמיד מפתיע.

הרוח של אוסטרליה
סידני היא לא רק מפרצים, סידני היא הרוח של אוסטרליה, מרקם התרבות שנוצק במשך 200 שנה למן הגעת האדם הלבן ועד ההכרה בשורשי התרבות האבוריג’ינית והאולימפיאדה האחרונה.
מזג האויר הנח והאוכלוסיה הקטנה יחסית עוזרים בעיצוב האורבני האנושי של העיר. סידני מאכלסת כ 4 מליון תושבים על שטח של כ 1800 קמ”ר ומוקפת באזורים ירוקים, שמורות טבע ונוף ורצועת חוף מהיפות בעולם.
קפטיין ארתור פיליפ מפקד הצי כותב בהגיעו לראשונה לחופי סידני ב 1788: “גלשנו לפורט ג’קסון בשעות אחר הצהריים ונהננו למצא את המפרץ היפה בעולם”.

ד.ה. לורנס כתב ב 1923 בספרו קנגרו: “אתה מרגיש חופשי באוסטרליה… יש הקלה באויר… הקלה מן המתח… מן הלחץ… השמים נפתחים מעליך והאויר מסביבך. לא הסגירות של אירופה”.
מאות בשנים האמין האדם בקיומה של יבשת דרומית רחבת ידיים העתק משלים לזו הצפונית אך רק בשנת 1606 הספן ההולנד ווליאם יאנץ חלף ממזרח לחופי קווינסלנד והוכיח כי אכן ממוקמת כאן בדרום יבשת. במשך המאה ה- 17 נוסעים וספנים רבים הגיעו לאזור והעלו רישומיהם ממסעותיהם באזור היבשת שנודעה כניו הולנד. ב 1770 החוקר והספן ג’יימס קוק מיורקשייר ניווט את ספינתו אנדוור ונחת במפרץ בוטני דרומה לסידני ובכך נחשב למגלה היבשת הדרומית טרה אוסטרליס.
ג’יימס קוק וצוותו הבינו כי היבשת מבטיחה ובה מגוון עצום ולא מוכר של צמחים, בעלי חיים, אבנים טובות ו…ילידים. אלו האחרונים לא נראו מוטרדים מהגעתו של האדם הלבן אך מופתעים עד מאד כי היתה זו הפעם הראשונה אחרי 45000 שנה של חיי ציד, לקט ודייג בה חיו בבידוד מזהיר שהגיע מישהו לבקרם.

1787 הצי הראשון בראשות ארתור פיליפ ובו 1044 אנשים ובהם 759 אסירים יצא למסע הגדול מנמל פורטמות שבאנגליה וכעבור 11 חודש בהקיפם את כייף התקוה הגיעו למפרץ בוטני.
על אף קשיי הקליטה הראשונים בארץ סחופת רוחות, מחלות ורעב אט אט החלה הקולוניה להכות שורשים ובעשור הבא עד שנות ה- 20 של המאה ה- 19 הצמיחה העיר רחובות, מבנים ומקורות פרנסה.
הגירת האסירים והפושעים פסקה בשנות ה- 30 ובמחצית המאה הגיעו כ- 200 אלף מהגרים שביקשו לפתוח בחיים חדשים בשמש הדרומית הרחק מבריטניה העירונית.
גילוי הזהב בניו סאות וולס ב 1850 הביא גל חדש של מהגרים ומתיישבים שהגיעו בעקבות המתכת היקרה.

שיט בעקבות המפרצים
הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר היא מן הים. בשיט איטי ומרגש עם ארוחת צהריים או סתם קפה ניתן לעבור על פני לשונות הים המפורצים לאורכם פרוסה העיר, להציץ בשכונות המליונרים ובבתי החוף, בכתמי יערות הנושקים לים ובמרכז העיר הקוסמופוליטית. השיט חולף על פני הרבעים ההסטוריים של העיר המשולבים בבניה מודרנית, ספינות עתיקות בדגם אילו שהביאו את המהגרים והמגלים הראשונים, מאות מפרשיות קטנות שמסמלות את החופש והפנאי האוסטרלי ומפגישות את המטייל עם הרוח האוסטרלית …
הים מקיף את מרכז העסקים המודרני ואת גורדי השחקים שבו ומעטר את החופים ששימשו בעבר כרציפי נמל ומזחים עתיקים ולימים שובצו בפארקים, גנים, טיילות חוף ומתקני ספורט ונופש פעיל. אלפי מסעדות, בארים ופאבים,בתי קפה וחנויות ברמות שונות משתלבים בחופים ובסביבתם.

לב העיר
מרכז העסקים ומרכז העיר מתרכז במשולש לא גדול בין מגדל התצפית AMP למפרץ דארלינג ול- CIRCULAR QUAY ובית האופרה.
במבט מראש מגדל התצפית מרום של 305 מ’ ניתן להנות מהעיר וממיקומה ולצפות עד ההרים הכחולים במרחק של כ- 100 ק”מ. במגדל מסעדות מסתובבות הראויות לביקור ועושות אותו למפגש קולינרי חביב עם מטבח המהגרים של אוסטרליה.
מרכז העיר הוא סבך מבנים מודרניים של זכוכית ומתכת שהוקמו לצערי תחת מבנים ישנים אך עדיין ניתן למצא בין המבנים העתידניים כיסים של הסטוריה ושל בניה קולוניאלית.
DJ הוא בית המסחר היפה בעיר ומהיפים בעולם שהוקם ב- 1927 והוא שילוב אדריכלי של זכוכית, שיש וכרום. מול המרכז ממוקם ההייד פארק שמשמש כריאה ירוקה בעיקר לפקידות ולעובדים סביבו ובקצהו הדרומי ממוקם אתר ההנצחה ללוחמי ה- ANZAC בהם חיילים שפעלו בגזרות ארץ ישראל. כאן בשולי הפארק מתקיים מדי שנה המארדי גרה החגיגה הגדולה בעולם של הגאים ופסטיבל ההומואים והלסביות של סידני.

הכיכר הגדולה של העיר MARTINS PLACE נמתחת מרחוב ג’ורג’ והיא אתר פופולארי לקונצרטים בצהרי היום ולמפגש עם בליל הארכיטקטורה של העיר מימי בית הדואר של שלהי המאה ה- 19 ועד בניה מודרנית של המאה ה- 20.
בלב העיר מתנשא בניין ה QVB לכבודה של המלכה ויקטוריה המשמש היום כמרכז מסחרי ולצידו מרכזי מסחר נוספים בינהם ניתן לעבור מבלי לראות את אור השמש…
לחובבי הכנסיות תמצאו בסביבה את אילו של סנט מארי וסנט אנדריו ללמדכם שהאנגלים הביאו עימם גם את אדריכלות הכנסיות.
כאן ממוקמות תחנות המונורייל השנוי במחלוקת, רכבת קלה ואוטומטית על פס אחד המחברת בלולאה את מרכז העיר עם מפרץ דארלינג והרובע הסיני ונותנת לפחות למטיילים אם לא למקומיים הזדמנות חוויתית להכיר את מרכז העיר. 15 דקות של נסיעה שקטה עם מראות הכרך הנפלאים יביאו אתכם מרחוב PIT ולב העיר אל מעל מראות המפרץ ובחזרה.
מפרץ דארלינג היה אזור נשכח במערב העיר אך מליוני דולארים ומספר שנים של שיקום, שיפוץ ובניה בשנות ה- 80 הפכו את המקום לאחד האזורים הנחמדים והפעילים בעיר. כאן תמצאו חנויות ומרכזי קניות, מסעדות מגוונות ופאבים הומים, בסופי שבוע מוסיקה חיה ואולם לסרטי IMAX. בלב המפרץ נמצא האקווריום המדהים של העיר הנחשב לאחד הטובים בעולם. האקווריום כולל מיכלי ענק ובהם דגי שוניות ואלמוגים, דגי מים עמוקים וקפואים, יונקים ימיים ומנהרה להולכי רגל מתחת למים כשהכרישים הצבים ודגי החתול מביטים בכם.
בקירבת המפרץ נמצא הרובע הסיני הצבעוני ובו עשרות חנויות, מסעדות ודוכנים. הרובע פעיל עד שעות הלילה המאוחרות ומאחוריו הגנים הסיניים ובהם פגודות, גשרונים ואגמים כמיטב המסורת של הגנים הסיניים.

ה”וילג'” וגשר המפרץ
הקודקוד השלישי למרכז העיר הוא אזור ה-ROCKS העתיק בואכה גשר המפרץ ובית האופרה.
כאן על פני סלעי אבן החול נחתו האסירים הראשונים שהגיעו ב- 1788 וכאן נטעו את האוהלים שלהם. כאן הוקם בית החולים הראשון, המצודה, טחנת הרוח והמאפיה ובמאה ה- 19 הפך האזור לליבה של העיר המתפתחת ולמוקד המסחרי והעיסקי של העיר.
היום זהו אחד ממוקדי העניין והמשיכה העיקריים של העיר ומהווה ה”וילג'” של העיר. יש כאן הכל: חנויות מעוצבות בקפידה, בתי מלון, גלריות לאמנות, מסעדות קטנות, פאבים ספוגי אוירה ובתי אבן יפים המשמרים את ימי ראשית ההתישבות. סמטאות האבן והכתובות הישנות שעדיין מתנוססות על החנויות והקירות משוות לשכונה את אופיה המיוחד ואת האוירה של מקום קטן ולא כרך אורבני כשל מרכז העיר.

במרכז השכונה נמצאת הכניסה או יותר נכון העליה לסיור גבורה על גשר המפרץ. בעבור תשלום של כ- 300 ש”ח ניתן להצטרף לקבוצה מודרכת וקשורה באזיקונים להליכה על הקשת הגבוהה של גשר המפרץ ממנה התצפית המדהימה ביותר לגשר המפרץ, לבית האופרה וללשונות הים. חוויה!
המקומיים קוראים לו “מתלה המעילים” ולפני בנייתו הדרך היחידה לחצות את המפרץ היתה בעזרת מעבורת. עד שנות ה- 30 עשרות מעבורות קיטור חצו את נתיבי המים בעיר וכשעלה מספר התושבים ועמו נפח התנועה המוטורית הוחלט ב- 1923 על הקמת הגשר מבצע שערך 9 שנים לחבר בין MILSONS POINT בצפון עם DAWES POINT בדרום.
הגשר על אף שאינו יפה במיוחד הוא גאות העיר. 503 מ’ אורכו 48 מ’ רוחבו ובו 8 נתיבים, 2 מסילות רכבת, משעול הולכי רגל ונתיב לאופניים. אם נוסיף על אלו את “נתיב הטיפוס” החדש לאמיצים לאורך הקשת הגבוהה נבין מדוע הגשר מופיע בספר גינס.
ל”סתם” מטיילים ניתן לטייל לאורך הגשר או לעלות לאחד העמודים לתצפית על המפרץ.

סביב שכונת ה- ROCKS ישנן עוד מספר נקודות ציון מעניינות ובהן CAMPEBELL COVE מבנה אבן חול ששימש כמחסן, DAWES POINT RESERVE הוא הפארק שמתחת לגשר המפרץ, ARGYLE PLACE ובו מבנים הסטוריים עתיקים מלאי חן ובתי המלון הראשונים של העיר זה על שם הלורד נלסון וזה ע”ש הגיבור מווטרלו.
 

sydney-opera-house-02

בית האופרה
מרכז העיר מחבר 3 קודקודים והחשוב בהם הוא אזור האופרה ו-CIRCULAR QUAY. זהו המרכז הימי של עיר המפרצים והמפרשים. האתר עליו הוקם בית האופרה היה בעבר אי קטן מופרד מהיבשת בתעלה ונקרא בנלונג על שמו של האבוריג’יני שנשלח עם מפקד הצי למלך אנגליה ג’ורג’ השלישי למען יכיר האחרון את הילידים במושבת הכתר.
תחילת הקמת המבנה שנחשב לאחד מפלאי האדריכלות המודרנית היה בשנת 1959, אך הרבה מים זרמו במפרצי העיר עד שראו תושביה את פתיחתו בשנת 1973. הוא אינו רק מבנה אופרה אלא מכלול של אולמות אירועים וקונצרטים המכוסים ע”י הקונכיות הענקיות או חלקי הכדור הלבנים ומהווה מרכז החיים התרבותיים של העיר. טיול לסידני מחייב ביקור במקום זה.

המבנה מכיל 5 אולמות ומשמש כמעונם של האופרה הלאומית האוסטרלית ולהקת הבאלט הייצוגית.
אולם האופרה מכיל 1500 מושבים ואולם הקונצרטים 2600 מושבים ואולם נוסף ובו 400 מושבים ומשמש כתיאטרון. בנוסף לאילו המבנה מארח תזמורות, הצגות תיאטרון וקונצרטי פופ, מצויים בו אולמות לחזרות, מסעדות, בארים ואולם תערוכות. סיורים מודרכים יוצאים מדי שעה ממרכז המבקרים ובימי א ניתן לבקר מאחורי הקלעים.

הקמת המבנה היתה סאגה אדריכלית והיה בה כל שתבקשו מטלנובלה אוסטרלית – שערוריות, כסף, מאבקים, העלבות והפי אנד. בתחילה העריכו את הקמתו בכ- 1 מליון $ אוסטרלי ובתחרות בין אדריכלי עולם זכה הדני יורן אוטסון. האחרון תיכנן מבנה ייחודי שניתן יהיה להתבונן בו מכל זוית אפשרית שתחתיתו יהיה כאחד ממקדשי המאיה וגגו יהיה זוית חמישית עילית.
בלתי אפשרי היה ליישם את הסקיצות והתוכניות ובגלל קשיים הנדסיים היה צורך לשנות את המבנה.
ב- 1966 כשעלות המבנה הגיע ל- 70 מליון $ אוסטרלי התפטר האדריכל הדני ועזב את גבולות המדינה. צוות אוסטרלי סיים את הבניה כשהכסף גויס במפעל הגרלות מיוחד שנמשך שנים. עלות המבנה בסיומו היתה 105 מליון $. התוצאה הסופית שונה מן המתוכנן אך אין ספק שההשקעה הצדיקה עצמה והמבנה מהמרתקים בעולם הפך לאבן שואבת למליוני מקומיים ותיירים מקצוות תבל.

הים כדרך חיים
הים וחופו הם חלק מהווי החיים של תושבי סידני שלא יוותרו על ימי ים, חול וגלים. הקיץ הדרומי בין נובמבר למרס טומן בחובו אינספור אפשרויות של בילוי באחד החופים של סידני וסביבתה. חופי רחצה מוסדרים וחופי נודיסטים, חופי גלישה, חופים לשייט מפרשיות והרבה הרבה חול זהוב לספורט, כושר או סתם להיראות ברבים בבגדי הים האופנתיים ביותר.
החוף הוא דרך חיים בסידני ולא רק בסדרה “משמר המפרץ”. החוף הוא אתר מפגש, חוף להתרגעות, חוף לשכוח בו את הבלי היום יום ומקור בלתי אכזב להדוניזם הסידנאי.

החוף הידוע באוסטרליה הוא חוף בונדאי – שילוב של בתי קפה ומסעדות, שכונות מגורים, חוף מפגש למפורסמי העיר וציורי סלע אבורג’יניים המצביעים על שורשי התרבות המקומית.
מצפון לעיר נמתחים 35 ק”מ של רצועות חוף בהם FRESHWATER הנחשב חוף לצעירים, חופי CURL CURL המיועד לגולשים מתחילים וחוף NARABEEN לגולשים מיומנים.
חופי השיט המוצלחים והמבוקשים הם חופי BROKEN BAY בהם ניתן לקבל גם שיעורים בהשטת ספינות וכלי שיט קטנים וגלשנים. על אף שבאזור סידני אין שוניות אלמוגים ניתן לצאת לצלול באתרי ספינות טרופות או בליווית הכרישים.

המוזיאונים בעיר
מארג המוזיאונים של העיר סידני מוליך את המבקר ופותח צוהר לעולם הגיאולוגי של היבשת, למקורות האתניים תרבותיים של המורשת האבורג’ינית, לתחילת ההתישבות הלבנה וימי הקולוניה, להסטוריה הימית ולימי הגילויים הגדולים ולהסטוריה הטכנולוגית.
מוזיאון אוסטרליה הוא הטוב בעיר ואוצר את האוסף הגדול והטוב ביבשת של האוספים האתנוגרפיים של תרבות הילידים וממצאי הטבע ועולם החי הייחודי ליבשת. במוקד המוזיאון מצויות תצוגות הסטוריית הילידים וההסטוריה והאמנות של תרבויות הפסיפיק, גלריות של בעלי החיים ועופות הייחודיים ליבשת.
מוזיאון חביב הוא המוזיאון הימי שכולל תצוגות פנים וחוץ בנושאי ראשית ימי ההפלגות, ימי הגילוייים הגדולים, סירות ספינות ויאכטות מפורסמות.
מוזיאון מצויין הוא מוזיאון תחנת הכוח הממוקם במבנה משנת 1899 ומשלב אמנות ואמנויות עם מדע וטכנולוגיה המוצגים כולם בין דודי הענק של תחנת הכוח העתיקה.

שווקים ודוכנים
סידני היא עיר חדשנית ותוססת ויחד עם זאת ניתן למצא בה ולהנות משווקים מקומיים שפותחים צהר לחיי המקומיים ולחיי היום יום בכרך החביב, בהם שווקים קבועים ושווקים הפעילים בסופי שבוע בלבד.
השכונות המזרחיות של פדינגטון ווולארה הן משכן לחנויות עתיקות רבות ובית למרכז סידני לעתיקות בו ניתן למצא אוספים ואמנויות מאירופה ומהפסיפיק.
אחד השווקים הציוריים ביותר נמצא בשכונת בלמיין וגם בו תמצאו אמנויות, עבודות יד וביגוד.
הבזאר של פדינגטון מתקיים בימי שבת בלבד והוא הצבעוני בשווקים של סידני, עשרות דוכנים של ביגוד ותכשיטים, אמנויות ופריטי יד שניה אך כאן גם תהנו מצבעוניות הקונים בהם יאפים והיפים צבעוניים מהפסיפיק ולבנים מסידני.

ההרים הכחולים
כ-100 ק”מ צפון מערבה לעיר מצויה שמורת ההרים הכחולים שהיא חלק מ”הרכס החוצה הגדול” רכס שהיווה מחסום להתפשטות הלבנה מערבה. הפארק הלאומי מציע נופים מרהיבים, מסלולי BUSHWALKING, ערוצי נחלים ומשלב ביקור בעיירות קסומות לצד טיולי טבע בנופים הדרמטיים. ב- 1813 נתגלה מעבר ההרים שחצה את החבל ההררי המכוסה ביערות אקליפטוס צפופים המעלים אד כחלכל ומכאן שמם.
בדרך ללב השמורה ואתרי הטבע שבה תחלפו על פני עיירות ציוריות כמו לאורה וקטומבה. הרחובות הראשיים מעוטרים במבנים הסטוריים מראשית ההתישבות שהפכו למרכזי אמנות, לחנויות עתיקות ועבודות יד המשולבים בבתי קפה ובמסעדות.
באזור קטומבה אליה מגיעה רכבת מסידני ובסביבתה מספר אתרי טבע בהם ניתן לשלב נסיעה ברכבל, הליכה רגלית לשלוש האחיות צוקי אבן חול המזדקרים מעל עמק ג’מיסון האדיר, עשרות שבילים ונקודות תצפית בהם ניתן להנות ממראות השמורה והפארק הלאומי.
תצורות הנוף והסלע מקיפים שטח עצום של 250 אלף הקטר בנויים מאבן חול שנחרצה ע”י מערכות נחלים ויצרו נופים תלולים ומצוקים עזים. שמורת גורדון פולס והמפלים היא בסיס יציאה לטיולים רגליים בסביבה ולא הרחק מאקו פוינט ניתן לרדת ברכבת הפחם התלולה בעולם לתחתית יער הגשם ולהליכה בנופי הסבך. האבורג’ינים חיו באזור כבר לפני כ- 14,000 שנה והותירו חותמם בציורי סלע על פני הסלעים. במרכז המבקרים “הקצה” ניתן להנות ממרכז מבקרים וסרט IMAX אודות יער הגשם האוסטרלי.

ההרים המושלגים
בקצה הדרומי ביותר של מדינת ניו סאות וולס מתרומם רכס ה-SNOWY MOUNTAINS ובחודשים יוני עד אוקטובר משמש המקום כאתר סקי פעיל ובו מספר אתרי נופש וספורט. בימות הקיץ האזור נפלא לטיולים רגליים ולטיולי סוסים. בלב הרכס מתנשא הר קושצ’וסקו (גיבור פולני…) לגובה של 2,228 מ’. הפסגה הגבוהה ביותר ביבשת מוקפת בנופי אגמים קרחוניים, עמקים ירוקים, עושר של פריחה ועשרות מינים של אקליפטוסים ובעלי חיים ייחודיים בהם מיני קנגרו, וומבט ואופוסום.

טיסות לסידני
נמל התעופה של העיר הוא החשוב והסואן באוסטרליה. רב החברות הגדולות בהן אילו של המזרח כסינגפור איירליינס, קטאווי פסיפיק, ותאי אינטרנשיונל מגיעות לסידני וכמובן החברות האירופיות העיקריות בטיסות דרך יעדי ביניים מבירות אירופה.
הנתיב המקובל מישראל לסידני הוא דרך בנגקוק או הונג קונג (אל על) או דרך סינגפור (סינגפור איירליינס).

תחבורה
במרחב העיר סידני פועלים אוטובוסים, חשמלית TRAM ורכבות המגיעות בצורה נוחה ויעילה לכל פינות העיר.בנוסף לתחבורה העירונית קיים אוטובוס תיירים בשם SYDNEY EXPLORER בצבע אדום הסובב בעיר דרך 22 תחנות באתרים המרכזיים כשבאפשרותכם לעלות ולרדת מספר פעמים בכל האטרקציות התיירותיות. מחיר הכרטיס לנסיעה יומית 20$ AUS. רכבות פרברים מחברות את השכונות המרוחקות ואל שכונות החוף ניתן להגיע במעבורות או ספינות מהירות JETCATS המתואמות בשעת ההגעה עם האוטובוסים.
הדרך הזולה לרכישת כרטיסים היא בחבילות ה-SYDNEY PASS או ה-TRAVEL PASS ומחירו כ 50$ ל-3 ימים.
סידני היא המקום המתאים לרכישת רכב אם ברצונכם לצאת לטיול ברחבי היבשת האוסטרלית, ברח’ PARRAMATTA מגרשי מכוניות רבים בהם ניתן לקנות ולמכור מכונית במחירים סבירים.

מידע
בעיר מצויים מספר לשכות תיירות בהן ניתן לקבל או לרכוש חומר פרסומי אודות מסלולי הליכה, ארועים, קונצרטים ופעיליול ייחודיות בעיר ובסביבתה. בהן ניתן להזמין מקומות באוטובוסים הארוכים ובאכסניות מחוץ לעיר. מרכז המידע הממשלתי נמצא במרכז העיר ברח’ CASTLEREAGH 19.

עונות השנה
עונות השנה בסידני ובאוסטרליה הפוכות מאילו מחצי הכדור הצפוני. הקיץ בין דצמבר לפברואר, הסתו ממרס למאי, החורף מיוני לאוגוסט והאביב מספטמבר לנובמבר.
האקלים בעיר ממוזג עם קיץ חם והגשם יורד בעיקר בחורף אך כמו שאומרים המקומיים בדרום מזרח אוסטרליה ניתן להנות מ 4 עונות ביום.
ינואר 25 מעלות 130 ממ גשם, יוני 16 מעלות 70 ממ גשם, אוקטובר 22 מעלות 100 ממ גשם

אשרת כניסה
לישראלים דרושה אשרת כניסה לאוסטרליה אותה ניתן לקבל בשגרירות האוסטרלית בתל אביב.

בתי מלון ואכסניות
מגוון אתרי הלינה בעיר עצום ובהם מבחר גדול של אכסניות, בתי הארחה ומלונות. ניתן לשכור דירות לפרקי זמן קצובים וכמו כן דירות עם שותפים למטיילי תרמיל. אכסניות זולות גובות כ- 80-120$ לשבוע ורובן נמצאות באזור ה-KINGS CROSS מרכז הטיילים, התרמילאים וסוכנויות הנסיעות. הטובות יותר והיקרות פזורות במרכז העיר באזור הרוקס ובחופים החיצוניים.
למתגוררים בבתי מלון רצוי להתמקם באזור התחנה המרכזית והרכבת, באזור רח’ אוקספורד או באזור הקרוס.

בידור ובילויים
במוסף METRO בימי ו’ ניתן למצא את האירועים החשובים שייערכו בעיר לאורך השבוע, כשבחברת HALFTIX ניתן לקבל ב ½ מחיר כרטיסים ברגע האחרון למופע באותו ערב.
הופעות הבידור הטובות ביותר מתקיימות ב-LEAGUES CLUB בהם זמרי רוק אוסטרליים או אמנים אורחים. בחלק מן הפאבים כמו גם בבתי המלון מתקיימים מופעי מוסיקה, להקות, DJ מוסיקת גאז או רגאיי וכמובן בארים עם מוסיקה אירית סוערת.
רב חיי הלילה מתרכזים במרכז העיר ובאזור הקרוס וניתן למצא מגוון גדול של סגנונות המתאימים לטעמים שונים. במועדונים ניתן למצא דיסקו עם ארוחת ערב, מועדונים אלגנטיים ואיניים כמו זה של מלון הילטון. על אף שהאוסטרלים ידועים כמהמרים נמרצים ובתי קזינו פזורים בכל רחבי היבשת אין בתי קזינו בניו סאות’ וולס.

אוכל ומסעדות
המגוון האתני של תושבי העיר בה לידי ביטוי באינספור מסעדות ובתי אוכל הפזורים בעיר. מסעדות הודיות וסיניות, איטלקיות וים תיכוניות, בתי סטייקים ומסעדות לצמחונים. כל אלו מתמזגים בעירבוביה בין בתי הכלבו ומרכזי המסחר, בין חופי המפרץ ומרכזי הבילוי.
בעשור האחרון התפתח המטבח המקומי, זינק בקפיצה גדולה קדימה והעיר הפכה להיות למרכז הקולינרי החשוב ביבשת. כל אלו הודות לפתיחות האוסטרלית מחד ולריבוי המהגרים מאידך.
מגוון עצום ושלל סגנונות של מאכלי ים ודגים המבושלים בבירה ובחמאה… מגוון גדול של ירקות ופירות המגיע מקצות היבשת הן מן האזורים הטרופיים והן מאלה הממוזגים. בשר טרי ומשובח מעדרי הבקר והכבשים האוסטרליות ויינות מעמק נהר היארה שבפאתי מלבורן או מאזורים אחרים. הוסיפו על כל אלו את מגוון המסעדות האתניות מבישול הודי ועד זה היהודי והתורכי ותקבלו את סידני הקולינרית.

סידני עם ילדים
העיר מתאימה גם לילדים הצעירים. בתום הסיור הרגיל בעיר על האתרים המרכזיים בהם הגשר, שיט במפרץ, בית האופרה והמונורייל, עומדים לרשותכם אתרים רבים נוספים שיעניינו את הדור הצעיר:
פארק AUSTRALIA WANDERLAND
פארק הקואלות
האושנריום במאנלי הבנוי בתחתית הים
האקווריום של סידני בו יונקים ימיים וכרישים
גן החיות טארונגה
אגף האבוריג’ינים ועולם הטבע במוזיאון אוסטרליה
המוזיאון לילדות האוסטרלית ובו צעצועים, ספרים וצילומים
המוזיאון למדע וטכנולוגיה

 
זאביק רילסקי
ארכיאולוג וגיאוגרף, מרצה ומומחה לטיולים אתנו – גיאוגרפיים
מתמחה בתרבויות העולם העתיק ומדריך טיולים לאוסטרליה והפסיפיק

כותב: זאב רילסקי

בייג’ינג (Beijing) היא בירתה של סין והמרכז הפוליטי והתרבותי שלה מזה 700 שנה ואף טיול לסין אינו שלם בלי ביקור בעיר זאת. העיר הענקית והמודרנית ניצבת בצומת בעל חשיבות היסטורית, על המעברים החשובים ממונגוליה אל מישורי הלס בצפונה של סין. כמרכז הקיסרות בעבר, והיום כבירת מעצמה, בייג’ינג היא עיר מונומנטלית וממלכתית. עיר פנימית שהיא ארמון הקיסר, מקדשים ופגודות, גנים ציבוריים, בתי נכות ואקדמיות, שכונות טאטריות במרחב שסביב הארמון וגנים הטובלים בין מחלפים וכבישים חדשים. היום נוספו על כל אלה גם מרכזי עסקים מודרניים, גורדי שחקים מעוצבים על ידי מיטב הארכיטקטים מכל העולם, שדרות רחבות וארוכות ומוסדות ציבור. בלבה שלה עיר נמצאת כיכר טיאן אן מן שהיתה עדה לשמחות ועצב, כאב וחגים ונהפכה לאחד מסימלי הרפובליקה המשתנה.

 
china-house-on-water

מצפון לעיר מתנשאת שרשרת הרים, עליהם בנויה חומת סין הנודעת, שאורכה כ- 5600 קילומטרים והפכה לסמל לסגירותה ומנגד לפתיחותה של המעצמה. למרגלות ההרים מצויים קברי הקיסרים של שושלת מינג הזוהרת, מערכות קבורה תת קרקעיות, ו”דרך הרוחות” המובילה אליהם.

גווילין – זה כאלפיים שנה גווילין (Guilin) היא מושג באמנות הסינית ומושא לשירה ולציור. מעיר מנומנמת הפכה לעיר תיירות ותעשיה. מעמדה הדרמטי נוצר בשל נופיה יוצאי הדופן, שהסינים אומרים עליהם שהם “היפים בעולם”. אלפי גבעות והרים חרוטיים, מכוסים ביערות, מתרוממים מתוך עמק נהר הלי, שלחופו שוכנת העיר.

מצפון לעיר מצויה נפת לונגשאן מקום מגוריהם של שבטי הזאונג מהמרכזיים במיעוטי סין ושבטי היאו בעלות השיער הארוך. באזור מצויות טרסות אורז גבוהות פאר אדריכלות הטרסות בדרום אסיה.

יונאן (Yunnan) היא אחת הפרובינציות המגוונות והמרתקות ביותר בסין. אוכלוסייתה מורכבת מ25 מיעוטים שאינם ממוצא סיני; מונגולים, טיבטו-בורמים ותאים.

עמי יונאן חיים בפסיפס גיאוגרפי מגוון: על מורדות ההימלאיה, בעמקים סגורים ונסתרים, בין יערות עצי מחט, במישורי נהר המקונג (Mekong), ביערות גשם טרופיים ועל רמות סלעיות וסחופות. בין נופי הקרסט המרשימים באזור נמצא יער האבן (Shilin), העיר קונמינג הממוקמת בגובה 2000 מ’, עשירה במקדשים, שוכנת על שפת אגם קונמינג. אגם ציורי אחר ביונאן הוא אגם ארחאי (Erhai), שעל שפתו בנויה דאלי (Dali), בירת מיעוט הבאי (Bai) ומוכרת בבתיה הלבנים והמצויירים. באזור המערבי בואכה רמת טיבט נמצאת ליג’יאנג (Lijiang), בירת מיעוט הנאשי (Naxi) – אחת התרבויות המטריארכליות האחרונות בעולם. העיר העתיקה, המרושתת תעלות של מי קרחונים, הוכרזה על ידי האו”ם כ”אתר מורשת עולמית” על סמטאותיה, בתי העץ שלה, שווקיה הססגוניים ואנשיה הצבעוניים. מצפון לה מתמנשא רכס הר דרקון השלג אל פסגותיו עולים ברכבל.

מזרח סין הקלאסית – פרובינציות ג’יאנגסו (Jiangsu), דזג’יאנג (Zhejiang) ואנחווי (Anhui) הן מפגש העושר הטמון באדמתה החקלאית של סין: נופים מגוונים של הרים ויערות, ערים, שהיו פעם בירות של ממלכות, וערי מחוז של נסיכים ואצילים. במזרח סין הקלאסית נמצאת עיר הגנים הקיסרית העתיקה האנג ג’ואו (Hangzhou) וערי התעלה – מעין ונציות סיניות, סוג’ואו (Suzhou), וושי (Wuxi) וטונגלי (Tongli). זהו גם שטח הביצות של דלתת היאנג צה, שאותו חוצה התעלה הגדולה שנחפרה בכדי לחבר את הדרום עם הצפון. כאן מצויים פאר הגנים הסיניים שנבנו בימי השושלות הקיסריות ומהווים הרמוניה נפלאה של טבע זעיר.

סצ’ואןהפרובינציה של סצ’ואן (Sichuan) היא הלב הפועם של התרבות של מערב המדינה. פירוש שמה “ארבעה הנהרות”, וכאן נפגשים ארבעה מיובליו של הגדול בנהרות סין, היאנג צה – ערש לאסכולות מיוחדות של שירה, של פילוסופיה ושל ציור ומולדתם של ענקי רוח סינים בכל הדורות.

עמק סצ’ואן הוא גם אגן האורז של מערב סין, בית יוצר למטבח ייחודי, לאמנות רקמה ואריגה ואמנויות סיניות נכחדות ואכסניה להמצאות סיניות. בצפון המחוז מתגוררים מקצת ממיעוטי סין. בירת סצ’ואן היא צ’נגדו (Chengdu) – עיר של שווקים, של אקדמיות ושל אווירה. במרכז המחוז מתנשא לגובה של 3000 מ ההר המקודש אמיי שאן (Emeishan) – הר קדוש, הטובל בצמחייה שמנזרים בודהיסטיים חבויים בה; לה שאן (Leshan) – אתר בודהיסטי חשוב ביותר בסין, בזכות פסל בודהא ענק, בגובה 71 מטרים, החצוב בסלע במצוק הצופה אל הנהר; עמק הפסלים של דאדזו (Dazu); מפעלי מים קדומים שניווטו את מי הנהרות למערכות השקייה ומרכז לרביית פנדות בחסות אונסקו.

שיאן – עיר השלום המערבי, שיאן (Xian), שוכנת בלב מישור הלס של סין התיכונה. סביבה פזורים שרידי הבירות השונות של קיסרות סין הקדומה, שהנודעת והחשובה שבהן הייתה צ’אנג אן (Changan). בירה חשובה נוספת היא שיאן יאנג (Xianyang), שממנה יצאה בשורת האיחוד, שהפכה שש מלכות ונסיכויות דוברות סינית לקיסרות ענק. כאן שלט הקיסר, שבנה את החומה הגדולה ושבמאוזוליאום שלו נחשפו אלפי חיילים וסוסים מחרס, כולם בגודל טבעי ובסדר קרבי, כשל משמר המוות של הקיסר. הרובע העתיק של שיאן נמצא מאחורי מגדל התוף העתיק שלה וסביב מסגדה העתיק, הציורי. זהו אחד המוקדים החשובים של האסלאם הסיני והוא מרכז לפעילות ענפה – של שוק עתיקות, שוקי מזון והמוני מסעדות עממיות, קטנות.

שאנגחאי (Shanghai) היא העיר הגדולה והמודרנית ביותר בסין, ערש המהפכות הסיניות במאה ה- 20, המקום לאידיאולוגיה של המשטר וכרך עסקים בינלאומי ענק, על גדות נהר הואנג פו. העיר הרועשת והתוססת הזו הפכה, תוך פחות ממאה שנה, מעיירת דייגים צנועה לעיר מושבם של סוחרים ואנשי צבא אירופים, שכפו את נוכחותם על סין במאה ה- 19 ובנו כאן רבעים ושכונות בסגנון אירופי. בעורפם של המבנים הקולוניאליים מתנשאים היום מגדליה המודרניים, המעוצבים להפליא, של שאנגחאי המודרנית; מול הרובע העתיק הזעיר שלה, על גנו ומקדשיו המסורתיים, נמצא מוזיאון שאנגחאי – החשוב והעשיר בעולם.

שאנגחאי היא עיר של ניגודים: מחלפים מודרניים מול סמטאות צרות, תחבורת פאר של עשירים מופלגים מול עגלות מרופטות של סבלים קשי יום, משכנעות עוני ורבעים דלים מול מגדלי תקשורת נוצצים, מלונות פאר ומרכז עסקים ובורסה – כל אלה הופכים את שאנגחאי לחוויה מרכזית בפענוח תרבותה של סין.

סין הקיסרית

  •  220 – 207 לפנה”ס: שושלת צ’ין: איחוד סין ע”י הקיסר צ’ין שי חואנג די, איחוד חלקי חומת סין, בניית הקבר והאתר של חיילי הטרקוטה.
  •  206 לפנה”ס – 220 לספירה: שושלת האן: הקונפוציוניזם הופך לדת המדינה.
  •  220-581 לספירה: תקופת ימי הביניים של סין: המדינה מפורדת ל 5 ממלכות.
  •  581-618 שושלת סוי: בניית התעלה הגדולה.
  •  618-907 שושלת טאנג: פיתוח התעלה הגדולה, דרך המשי, הבירה בצ’אנג אן (שיאן), מסע הנזיר שו’אן דזאנג המביא לסין את הבודהיזם.
  •  907-960 תקופת חמש השושלות.
  •  960-1280 שושלת סונג (המצאת ברווז פקין).
  •  1271-1368 שושלת יואן: המונגולים עם ג’ינגס חאן וצאצאיו כובשים את סין ומרחיבים את הכיבושים גם למזרח התיכון – למספר חודשים א”י היא חלק מהאימפריה הסינית. בירת המונגולים מועברת לחאנבליק (בייג’ינג), ביקור מרקו פולו, הבודהיזם הטיבטי הופך לדת המדינה.
  •  1368-1644 שושלת מינג: מעבר הבירה לנאנג’ינג ואח”כ חזרה לבייג’ינג, בניית העיר האסורה ומקדש השמים ע”י הקיסר יונג לה, סגירות לעולם ושלטון טוטאליטרי נוקשה.
  •  1644-1911 שושלת צ’ינג: כיבושי המנצ’ורים, הגעת הפורטוגזים למקאו, התפוררות האימפריה הקולוניאלית של סין (איבוד הודו סין לצרפתים), המשך מדיניות הסגירות למערב, תחילת המסחר באופיום עם הפורטוגזים ועם הבריטים מביא ל- 3 מלחמות האופיום, תחילת בעיות של פיצוץ אוכלוסין, הקיסרית צ’ה שי, מרד טאי פינג.
  •  1911-1924 תקופת הקיסר האחרון: הקיסר פו יי שולט על העיר האסורה בלבד.

הגעת האירופאים ואירועים בני זמנינו

  •  1516 הגעת פורטוגזים למקאו, תחילת סחר אתם ועם סוחרים בריטים. עיקרי המסחר הם משי, תה, פורצלן ואופיום.
  •  1685 נמל קנטון נפתח לסחר אירופאי (הולנדי ובריטי).
  •  1800 צו סיני אוסר על הסוחרים הבריטים מלמכור אופיום לסינים.
  •  1842-1860 תקופת שלוש מלחמות האופיום.
  •  1851 המרד הנוצרי של תנועת טאי פינג (המלכות השמימית של השלום הגדול).
  •  1895 מרד הבוקסרים נגד שושלת צ’ינג ומאוחר יותר נגד האירופאים.
  •  1.1.1911 המהפכה הסינית, סון יאט סן מוכרז כנשיא הרפובליקה של סין, הקמת צבא הקוו’מינטאנג.
  •  1921 המפלגה הקומוניסטית מוקמת בשאנגחאי, מאו טסה טונג חבר זוטר. בשלבים הראשונים משתפת המפלגה פעולה עם ממשלת הקוו’מינטאנג.
  •  1925 מות סון יאט סן, צ’יאנג קאי שק תופס את השלטון.
  •  1927 צ’יאנג קאי שק פוקד לרצוח 5,000 קומוניסטים, ומתחיל להיאבק בקומוניסטים. מאו טסה טונג עולה כאחד המנהיגים המבטיחים.
  •  1931 הפלישה היפנית למנצ’וריה, היפנים מוגדרים על ידי צ’יאנג קאי שק כמחלת עור, הקומוניסטים – מחלת לב.
  •  1934 המסע הארוך של הקומוניסטים להרים במערב, 90,000 איש חוצים 5,000 מייל במסע כיבוש ובריחה מהקוו’מינטאנג. במהלך המסע הופך מאו למנהיג העליון, מתחתיו דזו’ו אנלאי, לין פיאאו, ליו שאו צ’י ודנג שיאאופינג (שעוד יטביע את חותמו בסין).
  •  1937 פלישת היפנים למזרח סין והעברת הבירה לצ’ונג צ’ינג ע”י הקוו’מינטאנג.
  •  1945 כניעת היפנים לכוחות הברית ועזיבתם את סין.
  •  1945-1949 קרבות אדירים בין הקומוניסטים בהנהגת מאו לכוחות הקו’ומינטאנג בהנהגת צ’יאנג קאי שק. 30,000 יהודי סין עוזבים את המדינה.
  •  1.10.1949 הקמת הרפובליקה העממית של סין (סין הקומוניסטית), מאו הופך ליו”ר המפלגה, התאריך הזה הופך ליום העצמאות של סין.
  •  1951 פלישת סין לטיבט ושינוי שם המחוז ל “שידזאנג”.
  •  1956 מבצע “תנו ל 100 פרחים לפרוח” (חופש הבעת דעה) מנוהל ע”י מאו כאמצעי פיתוי לאינטלקטואלים להביע דעותיהם (לפתות הנחשים לצאת משקיהם).
  •  1958 הקפיצה הגדולה קדימה – מיליוני איכרים מתים ברעב לעזור בייצור פלדה, הקמת הקומונות, כ 15-20 מיליון מתים ברעב.
  •  1966-1970 מהפיכת התרבות, הקמת המשמרות האדומים, סבל בל יתואר של רוב האוכלוסייה.
  •  1967 מאו מסלק את דנג שיאאופינג וליו שאו צ’י, ונשאר עם דזו’ו אנלאי ולין פיאאו
  •  1971 “ניסיון ההתנקשות” של לין פיאאו במאו ומותו של לין פיאאו ב “תאונה”.
  •  1972 ביקור הנשיא ניקסון בסין – הכרה בינ”ל בסין הקומוניסטית ונפילת “מסך הבמבוק”.
  •  1973 חזרתו לתפקיד (בפעם השנייה) של דנג, היו”ר מאו מבסס את “כנופיית הארבעה”.
  •  8.1.1976 דזו’ו אנלאי (שנחשב לשריד ההגיוני האחרון בממשלה) מת, דנג שיאאופינג שוב מסולק, כנופיית הארבעה תופסת את הפיקוד בעקבות מחלתו של מאו.
  •  5.4.76 חגיגות צ’ינג מינג (חג המתים), תקרית טיאננמן הראשונה – הצבא תוקף אלפי מפגינים.
  • 28.7.76 רעידת האדמה בטיאנג שאן מוגדרת כאסון הטבע הגדול בכל המאה ה – 20, כ 800,000 הרוגים.
  •  9.9.76 מות היו”ר מאו ומאסר כנופיית הארבעה.
  •  1977 חזרתו (בפעם השלישית) של דנג שיאאופינג, תחילת מדיניות הדלת הפתוחה, טיהור בשמאל הקיצוני, תחילת הרפורמות בכפר, פירוק הקומונות
  •  1979 ארה”ב מעניקה לסין את הכינוי Most favored nation, הקשר הכלכלי בין שתי המדינות מתהדק.
  •  1984 מעבר לרפורמות בערים, פתיחות רבה יותר לעולם, השקעות אמריקאיות בסין.
  •  4.6.89 ארבעה חודשים לאחר ביקור ג’ורג’ בוש בסין פורצת תקרית טיאננמאן השנייה. סין מגונה ע”י כל העולם, מסע טיהורים, רה”מ מפוטר, ובמקומו עולה ג’יאנג זמין, שנה של משטר צבאי, בידוד מהעולם וסנקציות כלכליות.
  •  1992 ערב וועידת מדריד כינון יחסים דיפלומטים בין ישראל וסין.
  •  פברואר 1993 מותו של דנג שיאאופינג בגיל 93. למרות תחזיות קודרות לגבי חוסר יכולתו של ג’יאנג זמין להחזיק את סין ביציבותה הוא עושה זאת בהצלחה, הוא הופך לאיש החזק ביותר במדינה, ומחזיק בתפקידי הנשיא ויו”ר המפלגה.
  •  יולי 97 מעבר הונג קונג מידי בריטניה לידי סין.
  •  אוגוסט 98 ביקור יצחק מרדכי כשר הביטחון בסין, התהדקות הקשרים הביטחוניים עם ישראל מתקיימים תוך חשש מהקשר בין סין לאיראן.
  •  דצמבר 99 מקאו עוברת מידי הפורטוגזים לידי הרפובליקה העממית של סין.
  •  שנת 2000 ג’יאנג זמין מודיע על מלחמה בשחיתות, ביולי – בלחץ ארה”ב מבטל רה”מ אהוד ברק את עסקת מטוס הביון הפאלקון שנחתמה עם סין, יחסי סין-ישראל מתערערים.
  •  יולי 2001 המונים יוצאים לחגוג לאחר ההודעה על קיום המשחקים האולימפיים. בבייג’ינג ב 2008, עבור ג’יאנג זמין ההחלטה היא ניצחון אישי.
  •  תחילת 2002 סין הופכת לחברה בארגון הסחר העולמי (WTO).
  •  דצמבר 2002 הו ז’ינטאו, בעבר מזכיר המפלגה בטיבט והאיש שדיכא שם את מהומות 1988 הופך לאיש החזק בסין, ומקבל את תפקידי הנשיא ויו”ר המפלגה. ג’יאנג זמין פורש מרצונו מתפקידו כיו”ר המפלגה ושומר על מעמד בכיר כראש הצבא (עד 2007). בין שני האישים החזקים קיים מתח.
  •  אפריל 2003 – שנת הסארס. כלכלת סין נפגעת בצורה קשה, ועם זאת שומרת על צמיחה.
  •  נובמבר 2004: ה”אפוק טיימס” מתחיל לפרסם בסין סדרת מאמרים בשם “תשעה דיונים על המפלגה הקומוניסטית”, מסמך הנותן סקירה לא מצונזרת על מעשי המפלגה בעשורים האחרונים, ומראה כיצד המפלגה, ב 56 שנות שלטונה הביאה למותם של כ 80 מיליון איש.כל המחזיק במסמך צפוי כיום ל 4 שנות מאסר.
  •  אוגוסט 2006 – סין מודיעה כי תשלח כ 1,000 חיילים לכוח הרב לאומי המוצב בלבנון, “עם העלייה בכלכלה על סין לגלות יותר אחריות בין לאומית”, דברי רה”מ.
  •  2 בספטמבר 2006: שמועות על סחר באיברים המתבצע בידי גורמים ממשלתיים, המשתמשים כמקור לאיברים באסירי תנועת “פאלון גונג” (תרגול גלגל החוק), העוסקת בסוג של טאי צ’י. התנועה הוצאה מחוץ לחוק בשנת 1999 לאחר הפגנה בת 10,000 איש מול בית הפרלמנט. אנשיה נרדפים מאז באכזריות.

רוח הקאמי ביפן “דרך הקאמי” או דרך האלים היא הדת היחידה שהתפתחה על אדמתה של יפן, דת שעמדה בצל של שתי תפיסות גדולות וחשובות במזרח שהשפיעו גם על ההגות היפנית והם הטאואיזם והבודהיזם. תרבות יפן ספוגה בסימליות וערכים הניזונים מתפיסות עולם אילו ובהן גם השינטו. טהרה וניקיון, צניעות ומידור, הקשר לטבע ולסביבה כל אילו עוצבו מתפיסת השינטו. בתרבות העתיקה והניאוליתית של יפן, תרבות הג’ומון, היו אלוהיות שתוארו כאלות פיריון הדומות בתבניתן לאלות הפיריון הכנעניות ומרחבי ארם נהריים. אלוהיות אורז ומים מוכרות מראשית ההיסטוריה הקדם כתבית.

כמו בדתות קמאיות עוצה הקשר המאגי שבין האדם לרוח האבות הבוראים, לבתי האב הקדמוניים ולכוחות הטבע שסביב האדם. אלת השמש אמאטרסו האם השמיימית של בית האב הגדול ימאטו היתה לכח המיתולוגי בין אלהי השמים. הקשר שנולד אז בין הקיסר, המיתוס ואלוהות השמש היה היסוד לתפיסת הקיסר עד העת החדשה ביפן, תפיסה שקרסה באחת בתום מלחמת העולם כשהקיסר מוותר על הזכות האלהית והעם היפני מקבל בתמיהה, ציות והכנעה את נאומו של הקיסר. לאחר שתי מאות של שלטון השוגונות היפנית ושלטון בית טוקוגאווה הושב הסדר הישן על כנו ובעקבות הרסטורציה של מייג’י הקיסר שב לשלטון בשנת 1868.

בשנת 1871 הוכרזה השינטו כדת מדינה. כמו דתות רבות בעולם גם דת זו נקראה דת האלים, או דת הקאמי (גם הדתות המצרית והרומית, היוונית והמסופוטמית וההינדו נקראת בשם דומה) ורק בשנת 1871 הוכרה כדת השינטו והיתה לדת המדינה בחסות החצר הקיסרית. השינטו היום הוא תיפזורת של מקדשים המייחדים מספר עצום של אלים אך רב המקדשים חוגגים תהלוכות ופסטיבלים מקומיים ופותחים את שערי המקדשים לביקור האלים במועדים קבועים.

japan-house-behind-trees

הפסטיבל המקובל במקדשי השינטו הוא תהלוכות רחוב בהם נישאים מיקושי, מקדשים ניידים, ברחובות העיר. רוחות הקאמי מוזכרים בשני הקבצים העתיקים המהווים מקור למיתולוגיה היפנית והם הקוג’יקי והניהוןשוקי מן המאה השמינית. אמאטרסו בת הישות השמימית איזנגי נו-מיקוטו הוא הזכר הנעלה (אדם היפני) אמטרסו נוצרה מעינו, צוקיומי אל הירח נוצר מעינו האחרת וסוסנו אל הסערה בקע מאפו הוניניגי, הנכד נשלח לארץ בני האדם ועמו 3 חפצים שהפכו לסמליים בתרבות יפן: ראי קדוש, חרב, ואבן הפריון. קאמי נוספים הם האצ’ימן – רוח הקיסר האגדי אוג’ין – אל המלחמה שבעת האלים בני המזל – מגלמי התכונות החיוביות דאיקוקוטן בן המזל מופיע עם שק מטבעות והאל אביסו המופיע עם חכה ודג ומסמלים עושר ושפע האלים האחרים בני המזל הם אילו של המוסיקה והאמנויות, הפופולאריות, רוחב הלב, אריכות החיים והחסד.

לעיתים גם מצביאים וגיבורים בני אלמוות הוכנסו אחר כבוד לפנתאון הקאמי ובהם רוחו של איאסו, השוגון הראשון לבית טוקוגאווה והקיסר מייג’י משלהי המאה ה-19 שבימיו עברה המדינה לעולם המודרני של הארצות המפותחות. השינטו עוסק גם בשאלת הרוחות הרעות, אוני, שאינן נראות והסימלי בהן הוא רוחו של השועל. לשועל תפקיד חשוב ביצירות התיאטרון היפני ובא לסמל רוח מוטרפת או רוע שעולים בהצגה. לרוח הרעה של השועל קשר לאינרי, אל האורז, הקאמי הנדיב ביותר, והזוגיות הזו של טוב ורע בתרבות ובמסורת היפנית אופינית גם באלים וביטויים אחרים. הקאמי מצויים בכל, בהרים ובגיאיות, בנהרות וצמחים ולכן הצופים בטבע, המטפסים להר עוסקים בפולחן. אך הפעילות הפולחנית איננה רק ברומו של עולם אלא גם עונה להתלבטויות היום יום בהן אשה מחפשת בן זוג או מתפללת לשלום בעלה, או הורים דורשים בהצלחת ילדיהם במבחני המכללה.

צומת חשוב ושינוי ברוח השינטו ובפולחנו התרחשו במפגש בין השינטו והבודהיזם. המפגש החדיר עקרונות בודהיסטיים לדת המקומית ושינה אדריכלית את מבני המקדש המקדשים תמיד בנויים במרחב קבוע על פי תוכנית מוכרת ווכוללים גן או מרכיב טבעי לקשור את מקדש ורוח הקאמי לטבע ולסביבה. בכניסה למקדש הטוריי, השער האדום, המשמש כגבול בין הקודש והחול, בין הארצי והשמיימי. סרטי נייר מסמלים את הימצאות רוח הקאמי, פינה לטוהרה בעזרת המים. שני חלקים למקדש, ההונדן ובו פסל הקאמי וההידדן – בית התפילה. מחיאת הכפיים או צילצול בפעמון ימשכו את תשומת לב הרוחות. בצמוד מהווה חדר קבלת הפנים כמקום התכנסות לבני המשפחה בעת חתונה או טקס כלשהו. בכניסה למקדש יתלה הקשר האינסופי, סמל שינטו ויתלו קמיעות מזל שהונחו על ידי מאמינים. מקדשים יכולים להיות ענקיים או מקומיים כשהקטנים מכל הם המקדשים הפרטיים בבתי היפנים.

קמידאנה, מדף לאל ובו יופיעו שמות אבות המשפחה כחיבור לפולחן האבות הקדמוני המוכר בכל תפיסות המזרח הרחוק והפסיפיק. על אף שאין הירארכיה או אירגון גג למקדשים היפניים נחשב המקדש באיסה לחשוב ולקדוש במקדשי יפן.המקדש מוקדש לאלת האורז ולאלת השמש. המקדש מפורק מדי 20 שנה ונבנה מחדש חגי המקדש, המצורי, נחגגים ברב הדר ועם ברחובות העיר ומהווים מפגש דתי – חברתי. פסל הקאמי נישא בחוצות העיירה על ידי בני נוער המנענעים את המיקושי להנאת הרוחות. הטקסים הצנועים יותר נערכים בחילופי העונות, בבוא האביב, בכניסת השנה החדשה, בשתילת האורז, בקציר האורז.

כסמל להתחדשות, טבע ופוריות הפך המקדש לאתר ראשי לטקסי הנישואין כשהמשפחות מתרכזות במקדש בימי א בבוקר לתפילת הנישואין המנוהלת על ידי כהן השינטו, קנושי. בטקס ההיטהרות מנופפים כהני המקדש ביין אורז מקודש מעל ראשי המתפללים כאות לטיהור ואיזון הגוף. במזרח ובדרום מזרח אסיה התפתחה במהלך אלפי השנים האחרונות השמאנות. שרידים לתפיסה זו קיימים גם במקדשי השינטו היפניים. אילו הן נערות מיקו צעירות שמוליכות את רוח הקאמי, בעבר יצרו טקסי טראנס, רוקדות במקדשים ריקודי קאגורה הרמוניים או מוכרות קמיעות לעולי הרגל.

  מה עושה את יפן לכל כך אקזוטית, כל כך מרתקת ואבן שואבת לתיירות עולה ופורחת בשנים האחרונות הן מישראל והן מהעולם? או במילים אחרות מהו הקוד הגנטי התרבותי של יפן שמושך אליה בעלי עניין למפגש עם תרבות אחרת, שונה …

מסע טבע בין הפסיפיק והארקטי המגוון הביולוגי הייחודי של ניו זילנד, הבידוד האקולוגי והריחוק ממרכזי התרבויות מציבים את ארץ האיים הקטנה ברשימה המיוחדת של “גני העדן האחרונים”, אזורים בהם ההשפעה האנושית יחסית מועטה ומאפשרים היכרות מרגשת עם רכסי הרים נישאים …

הסקרנות להכיר יעדים אקזוטיים, מדינות רחוקות, ותרבויות נסתרות כוללת גם רצון להכיר את האוכל, הטעמים והצבעים המלווים את אותם יעדים ואת אותן תרבויות. יצאנו להכיר את המגוון האינסופי של הפירות הטרופיים, חלק מוכר לכם מחנויות בארצנו אך חלקם שונים ומוזרים, …

בורמה היא מדינה קסומה אך בעיקר מדינה של ניגודים; אחד מספרי הדרכת המטיילים לבורמה נפתח בשאלה: “האם לנסוע לבורמה”? השאלה מתעוררת מכיוון שבבורמה שלטת כת צבאית אשר כופה משטר אימים על אזרחי המדינה, משטר אשר “זכה” בסקר זכויות האדם בשנת …

זאביק רילסקי, מנהל טיולי “לגלות עולם”, מרצה, מדריך ומומחה לאסיה ולפסיפיק   טיול מאורגן לנוסע העצמאי – למה זה כדאי? עולם הטיולים משתנה ומאז שאמי נסעה לטיול מאורגן ל- 5 ארצות ב- 8 ימים עברו מים רבים בוולגה ומיליוני ישראלים …

כותב: זאב רילסקי   פרגמטיזם או שמרנות תרבותית · דת, מדע וחילון · פתיחות או אינסולריות · מימשל ומדינה · עיור וחקלאות · קומוניזם וקפיטליזם · מעמדות והירארכיה · נשים ושינוי מעמדן – אלו הם רק מקצת הצמתים והמחלפים עימם …

“הכתובת הטובה בעולם”, “המפרץ היפה בעולם”, אלו מעט מן הסופרלטיבים שנקשרו למפרץ ולעיר סידני הנחשבת לאחת היפות בעולם. עיר קוסמופוליטית המקשרת בין מזרח ומערב בין ישן וחדש. עיר המשדרת חופש, הנאת חיים וקצב, נופים אורבניים בתפאורה של טבע וים. גם …

כותב: זאב רילסקי בייג’ינג (Beijing) היא בירתה של סין והמרכז הפוליטי והתרבותי שלה מזה 700 שנה ואף טיול לסין אינו שלם בלי ביקור בעיר זאת. העיר הענקית והמודרנית ניצבת בצומת בעל חשיבות היסטורית, על המעברים החשובים ממונגוליה אל מישורי הלס …

סין הקיסרית  220 – 207 לפנה”ס: שושלת צ’ין: איחוד סין ע”י הקיסר צ’ין שי חואנג די, איחוד חלקי חומת סין, בניית הקבר והאתר של חיילי הטרקוטה.  206 לפנה”ס – 220 לספירה: שושלת האן: הקונפוציוניזם הופך לדת המדינה.  220-581 לספירה: תקופת …

רוח הקאמי ביפן “דרך הקאמי” או דרך האלים היא הדת היחידה שהתפתחה על אדמתה של יפן, דת שעמדה בצל של שתי תפיסות גדולות וחשובות במזרח שהשפיעו גם על ההגות היפנית והם הטאואיזם והבודהיזם. תרבות יפן ספוגה בסימליות וערכים הניזונים מתפיסות …