אתרים מרכזיים לתיור בסין

מצפון לעיר מתנשאת שרשרת הרים, עליהם בנויה חומת סין הנודעת, שאורכה כ- 5600 קילומטרים והפכה לסמל לסגירותה ומנגד לפתיחותה של המעצמה. למרגלות ההרים מצויים קברי הקיסרים של שושלת מינג הזוהרת, מערכות קבורה תת קרקעיות, ו”דרך הרוחות” המובילה אליהם.

גווילין – זה כאלפיים שנה גווילין (Guilin) היא מושג באמנות הסינית ומושא לשירה ולציור. מעיר מנומנמת הפכה לעיר תיירות ותעשיה. מעמדה הדרמטי נוצר בשל נופיה יוצאי הדופן, שהסינים אומרים עליהם שהם “היפים בעולם”. אלפי גבעות והרים חרוטיים, מכוסים ביערות, מתרוממים מתוך עמק נהר הלי, שלחופו שוכנת העיר.

מצפון לעיר מצויה נפת לונגשאן מקום מגוריהם של שבטי הזאונג מהמרכזיים במיעוטי סין ושבטי היאו בעלות השיער הארוך. באזור מצויות טרסות אורז גבוהות פאר אדריכלות הטרסות בדרום אסיה.

יונאן (Yunnan) היא אחת הפרובינציות המגוונות והמרתקות ביותר בסין. אוכלוסייתה מורכבת מ25 מיעוטים שאינם ממוצא סיני; מונגולים, טיבטו-בורמים ותאים.

עמי יונאן חיים בפסיפס גיאוגרפי מגוון: על מורדות ההימלאיה, בעמקים סגורים ונסתרים, בין יערות עצי מחט, במישורי נהר המקונג (Mekong), ביערות גשם טרופיים ועל רמות סלעיות וסחופות. בין נופי הקרסט המרשימים באזור נמצא יער האבן (Shilin), העיר קונמינג הממוקמת בגובה 2000 מ’, עשירה במקדשים, שוכנת על שפת אגם קונמינג. אגם ציורי אחר ביונאן הוא אגם ארחאי (Erhai), שעל שפתו בנויה דאלי (Dali), בירת מיעוט הבאי (Bai) ומוכרת בבתיה הלבנים והמצויירים. באזור המערבי בואכה רמת טיבט נמצאת ליג’יאנג (Lijiang), בירת מיעוט הנאשי (Naxi) – אחת התרבויות המטריארכליות האחרונות בעולם. העיר העתיקה, המרושתת תעלות של מי קרחונים, הוכרזה על ידי האו”ם כ”אתר מורשת עולמית” על סמטאותיה, בתי העץ שלה, שווקיה הססגוניים ואנשיה הצבעוניים. מצפון לה מתמנשא רכס הר דרקון השלג אל פסגותיו עולים ברכבל.

מזרח סין הקלאסית – פרובינציות ג’יאנגסו (Jiangsu), דזג’יאנג (Zhejiang) ואנחווי (Anhui) הן מפגש העושר הטמון באדמתה החקלאית של סין: נופים מגוונים של הרים ויערות, ערים, שהיו פעם בירות של ממלכות, וערי מחוז של נסיכים ואצילים. במזרח סין הקלאסית נמצאת עיר הגנים הקיסרית העתיקה האנג ג’ואו (Hangzhou) וערי התעלה – מעין ונציות סיניות, סוג’ואו (Suzhou), וושי (Wuxi) וטונגלי (Tongli). זהו גם שטח הביצות של דלתת היאנג צה, שאותו חוצה התעלה הגדולה שנחפרה בכדי לחבר את הדרום עם הצפון. כאן מצויים פאר הגנים הסיניים שנבנו בימי השושלות הקיסריות ומהווים הרמוניה נפלאה של טבע זעיר.

סצ’ואן – הפרובינציה של סצ’ואן (Sichuan) היא הלב הפועם של התרבות של מערב המדינה. פירוש שמה “ארבעה הנהרות”, וכאן נפגשים ארבעה מיובליו של הגדול בנהרות סין, היאנג צה – ערש לאסכולות מיוחדות של שירה, של פילוסופיה ושל ציור ומולדתם של ענקי רוח סינים בכל הדורות.

עמק סצ’ואן הוא גם אגן האורז של מערב סין, בית יוצר למטבח ייחודי, לאמנות רקמה ואריגה ואמנויות סיניות נכחדות ואכסניה להמצאות סיניות. בצפון המחוז מתגוררים מקצת ממיעוטי סין. בירת סצ’ואן היא צ’נגדו (Chengdu) – עיר של שווקים, של אקדמיות ושל אווירה. במרכז המחוז מתנשא לגובה של 3000 מ ההר המקודש אמיי שאן (Emeishan) – הר קדוש, הטובל בצמחייה שמנזרים בודהיסטיים חבויים בה; לה שאן (Leshan) – אתר בודהיסטי חשוב ביותר בסין, בזכות פסל בודהא ענק, בגובה 71 מטרים, החצוב בסלע במצוק הצופה אל הנהר; עמק הפסלים של דאדזו (Dazu); מפעלי מים קדומים שניווטו את מי הנהרות למערכות השקייה ומרכז לרביית פנדות בחסות אונסקו.

שיאן – עיר השלום המערבי, שיאן (Xian), שוכנת בלב מישור הלס של סין התיכונה. סביבה פזורים שרידי הבירות השונות של קיסרות סין הקדומה, שהנודעת והחשובה שבהן הייתה צ’אנג אן (Changan). בירה חשובה נוספת היא שיאן יאנג (Xianyang), שממנה יצאה בשורת האיחוד, שהפכה שש מלכות ונסיכויות דוברות סינית לקיסרות ענק. כאן שלט הקיסר, שבנה את החומה הגדולה ושבמאוזוליאום שלו נחשפו אלפי חיילים וסוסים מחרס, כולם בגודל טבעי ובסדר קרבי, כשל משמר המוות של הקיסר. הרובע העתיק של שיאן נמצא מאחורי מגדל התוף העתיק שלה וסביב מסגדה העתיק, הציורי. זהו אחד המוקדים החשובים של האסלאם הסיני והוא מרכז לפעילות ענפה – של שוק עתיקות, שוקי מזון והמוני מסעדות עממיות, קטנות.

שאנגחאי (Shanghai) היא העיר הגדולה והמודרנית ביותר בסין, ערש המהפכות הסיניות במאה ה- 20, המקום לאידיאולוגיה של המשטר וכרך עסקים בינלאומי ענק, על גדות נהר הואנג פו. העיר הרועשת והתוססת הזו הפכה, תוך פחות ממאה שנה, מעיירת דייגים צנועה לעיר מושבם של סוחרים ואנשי צבא אירופים, שכפו את נוכחותם על סין במאה ה- 19 ובנו כאן רבעים ושכונות בסגנון אירופי. בעורפם של המבנים הקולוניאליים מתנשאים היום מגדליה המודרניים, המעוצבים להפליא, של שאנגחאי המודרנית; מול הרובע העתיק הזעיר שלה, על גנו ומקדשיו המסורתיים, נמצא מוזיאון שאנגחאי – החשוב והעשיר בעולם.

שאנגחאי היא עיר של ניגודים: מחלפים מודרניים מול סמטאות צרות, תחבורת פאר של עשירים מופלגים מול עגלות מרופטות של סבלים קשי יום, משכנעות עוני ורבעים דלים מול מגדלי תקשורת נוצצים, מלונות פאר ומרכז עסקים ובורסה – כל אלה הופכים את שאנגחאי לחוויה מרכזית בפענוח תרבותה של סין.