ויטנאם תרבות במורד המקונג

תרבות במורד המקונג
בשולי חצי האי של דרום מזרח אסיה לחופי ים סין הדרומי מונחת אחת המרתקות בארצות אסיה ויטנאם. לרבים מאיתנו מעלה שם המדינה זכרונות מרים, תמונות עקובות מדם, קומוניזם, פליטים ונפגעי מלחמה, אך דור אחרי הופכת ויטנאם לארץ תיירות,ליעד בו מחפשים המטיילים מפגש פחות ממוסחר, אמיתי יותר עם מראות דרום מזרח אסיה.
מעבר למראות והזכרונות נמצאת ויטנאם האמיתית, ויטנאם הייחודית והמרתקת המשלבת נופים מדהימים, תרבות עשירה הפרוסה על אלפי שנים ועם חביב ומסביר פנים.

ויטנאם היא שילוב של חופי ים מעוטרים דקלי קוקוס, מפרצים תכולים מנוקדים בצוקי סלע וספינות סמפן המשייטות בינהם. איוני אלמוגים, הרים ועמקים הנחצים ע”י אלפי פלגי מים ומעוטרים באלפי טרסות אורז מבהיקות בשמש, ערים עתיקות ובירות סואנות גדושות כלי רכב ישנים וחדשים המריצים את כלכלת המדינה בצעדים מדודים.
ויטנאם איננה אתרים מפורסמים או פלאי עולם, ויטנאם היא מרקם עשיר של חיי יום יום במרחבים הכפריים, של חקלאים החבויים תחת כובעי הקש המשולשים, ילדים הנוהגים את הבאפלו בדרכם הביתה כשכל אילו בניגוד צורם לעיר התוססת והרועשת תחת גלי הטוסטוסים והאופנועים, הריקשות והמון אדם.
ויטנאם היא תערובת מוזרה ויוצאת דופן של היסטוריה ארוכת שנים, תרבויות קדומות וממלכות עבר, קולוניאליות צרפתית, קומוניזם קשה והטרגדיה הנוראה של מלחמת ויטנאם. האור והצל, הגאות והשפל בהיסטוריה האנושית של העם, הותירו את רישומם בארץ האניגמטית, והדגישו את השונות בין עבר והווה. עברה העתיק של ויטנאם מתובל במיתולוגיות ואגדות אודות דרקונים ומלכים, גיבורים, נסיכים ואלים, שזורים באמונה בודהיסטית עמוקה, אמונות עממיות והשפעות זרות.

תעודת זהות
שם: הרפובליקה הסוציאליסטית של ויטנאם
שטח: 330,000 קמ”ר
אוכלוסיה: 79 מיליון
גבולות: קמבודיה, לאוס, סין
אוכלוסיה: 85% ויטנאמים, 3% סינים 12% חמרים, צ’אמים, ו60 מיעוטים אתניים
שפות: ויטנאמית, צרפתית, סינית, אנגלית
תל”ג לנפש: 320$
צמיחה שנתית: 4%
ענפים: אורז, גומי, מזון מעובד, טכסטיל, כימיקלים
טופוגרפיה: 70% משיטחה הררי. הפסגה הגבוהה פאנסיפן 3143מ’

נהר 9 הדרקונים
ויטנאם נמתחת בצורת האות S בין הדלתא הגדולה של הנהר האדום בצפון לבין דלתת נהר המקונג בדרום. אילו מהווים את שני האזורים החקלאיים של המדינה ואגני האורז שלה. קרקע פוריה, כמויות גשם עצומות, ולחות גבוהה הופכות את דרום המדינה לאזור אידאלי לטיפוח האורז. עדרי תאו המים, בעלי חיים, אווזים ודגים מספקים מזון למיליוני תושבים. גשמי המונסון ברכת הדרום אך גם קללתו ושינוי מפלסי המים גורמים להצפות קשות בעונות הקיץ.
אם הנהרות המקונג מהגדולים בנהרות תבל יורד ממקורותיו במורדות ההימאליה ומתפתל לאורך 4500 ק”מ. בדרכו חוצה את סין, בורמה, לאוס, קמבודיה, תאילנד וויטנאם. קו לונג נקרא הנהר במקטע הויטנאמי שלו שפירושו נהר 9 הדרקונים שזה גם מספרם של זרועות הנהר היוצאות לדלתא ונבלעות בים.
משפחות שלמות על ילדיהם וטפם עובדים בשדות שלאורך יובלי הנהר. באזור פיתחו טכניקות מעניינות לאיסוף התוצרת החקלאית מוטות עץ המשמשים מבוך לדגים, סרטנים ותמנונים. רשתות סיניות ענקיות לתפיסת הדגים בין גיאות ושפל, ורשתות משולשות כמערכת מנוף המופעלות ע”י אדם בודד.

בדלתת המקונג מגדלים החקלאים טונות של פירות טרופיים באיים קטנים המבצבצים במים האפורים.תפוחי מים וליצ’י, ספודילה, לונגן ומנגוסטין הם מקצת מהפירות הצבעוניים שמגדלים בחלק זה של הדרום.בתי סירות, ילדים הקופצים למים הגדולים, סירות דיג קטנות וצבעוניות, כבסים התלויים בין סירות וריח חריף של מאכלי דגים הם תפאורה לאחד האזורים המרתקים בדרום מזרח אסיה, דלתת נהר המקונג.

דלתת המקונג
הדלתא מהגדולות בעולם, משתרעת על שטח של 65 אלף קמ”ר, היא שטיח ארוג של פיסות קרקע ושדות אורז, איים ואיונים, חורשות מנגרוב ושרידי יערות. הדלתא היא אגן האורז של ויטנאם והיוותה מקור מזון עיקרי ערב חלוקת המדינה לצפון ודרום. מחצית משטח דלתת המקונג הם שטחים חקלאיים המניבים כמויות גדולות של תוצרת חקלאות לרווחת התושבים והרבה יותר משיטחי החקלאות הצפוניים. מערך החקלאות באזור החל כבר בימי השליטים הצרפתים אך נבע בעיקר מהצורך האנושי והחקלאי וכך נע הפיתוח החקלאי לדרום לאזורים שהיו מרחב טיבעי במוצא הנהר. למן שנות ה30 הוחל בהתווית תעלות מלאכותיות להשקייה וניקוז ובכך הפכו חבלי הנהר יחד עם נהר הצ’אופיה בתאילנד ונהר הארוודי בבורמה ליצואנים הגדולים של אורז בדרום מזרח אסיה.

בירת המחוז מייתו לגדת הנהר בעל אותו שם. גדת הנהר וסביבת השוק הם האזור החביב לצפות ולהנות מחיי היום יום: סוחרים ורוכלים, נשים נושאות אסל ודליים, סלי קש מלאים בביצים, פילפלים חריפים צבעוניים, תבלינים ודגים מיובשים, בדים צבעוניים וכלי פלסטיק שאט אט מחליפים את סלי הקש המסורתיים. סלים בהם חזירים, תרנגולות ואפרוחים ובעיקר …. כסף שעובר מסוחר לסוחר ומקונה למוכר ומפעיל באיטיות את גלגלי הכלכלה הויטנאמית המשתנה.
האזור מפורסם בפירחי הסחלב שמגדלים בו ובפירות הטרופיים בהם מנגו, לונגן, בננה וקוקוס.
הטיול באזור מתבצע בעיקר בשיט ומשלב הקפצות קצרות מעיירה לעיירה. הדלתא היתה חלק מהאימפריה החמרית ומאז פזורות בה פגודות קמבודיות.

מומלץ לבלות בדלתא מספר ימים ולהשתמש בתחבורה ציבורית.
לשוט לאי טאן לונג TAN LONG אי הדרקון ולאי פונג PHUNG בו יושב נזיר אגוזי הקוקוס, אתר תפילה מוזר תחת כיפת השמים שילוב מוזר של אתר דיסני ומקדש בודהיסטי.
לצאת אל האי טוי סון THOI SUN אליו מגיעים בתעלות צרות מושטות בסירת משוט, ולאיים בן טרה BEN TRE וקאי מון CAI MON בהם בוסתני פרי ושווקים ציוריים.
שני יובלי נהר סוגרים על פיסות אדמה שנקראות בפינו איים ועליהם עיירות מחוז כוין לונג VINH LONG וקאן טו CAN THO הידועה בשווקים הצפים שלה.
בהר סאם SAM בואכה הגבול הקמבודי משובצות פגודות קמבודיות ומסגדים מוסלמיים.

קיצור תולדות ויטנאם
1000 שנות שלטון סיני בויטנאם למן המאה השלישית ועד המאה העשירית הסתיימו במרידות והתקוממויות עממיות. עד המאה ה15 התפשטו הויטנאמיים דרומה והטמיעו את ממלכת צ’אמפה.
בסוף המאה ה16 ותחילת המאה ה17 הגיעו אליה המיסיונרים הראשונים מאירופה והצרפתים מצליחים לתקוע יתד ולהרחיב השליטה המסחרית והמעורבות הדתית.
בעקבות רדיפת הזרים התקיפה צרפת יחד עם הקולוניה הספרדית של הפיליפינים את דאננג וכבשה את סייגון. בשילהי המאה ה 19 חותם הקיסר הויטנאמי טודוק על הסכם המעניק לצרפתים את איזור דלתת המקונג וב1883 נחתם הסכם חסות. ב1925 ייסד הו צ’י מין את ליגת הנוער הויטנאמית המהפכנית וזרע את הזרעים הראשונים למפלגה הקומוניסטית. ב 1945 לאחר תבוסת יפן במלחמת העולם השניה ביקשו הצרפתים לשוב ולשלוט אך ניגפו בפני כוחות הוייט מין.
בועידת ז’נבה 1954 הוסכם על נסיגת הכוחות הצרפתיים וחלוקת המדינה לצפון ודרום עד הבחירות של 1956 שלא נערכו מחשש להפסד מול הקומוניסטים. נהר הקו- בן- האי הפך לגבול בפועל בין הקומוניסטים בצפון לבין רפובליקת ויטנאם בראשות אנגו דין דיים בדרום.

בתום מלחמת העולם מתחילה המעורבות האמריקאית בויטנאם. כמענה לסיוע הסיני והסובייטי לצפון ומחשש להתפשטות הקומוניזם שולחת ארה”ב יועצים וחיילים ובתוך חודשים בודדים במרס 1965 נערך הקרב הראשון במלחמת ויטנאם.
ב 1968 סימן קרב הטט את המפנה במהלך המלחמה. בשעה שהויטנאמים חוגגים את חג השנה החדשה יצאו כוחות הוייטקונג למתקפה כללית על מאה ערים ובהן סייגון בירת הדרום.
הסכמי פריז 1973 הבטיחו הפסקת אש, נסיגת הצבא האמריקאי ושיחרור השבויים האמריקאיים.
ב 1975 המשך הלחימה בין הצפון והדרום ובתוך זמן קצר מפורר צבא הדרום, כוחותיו בורחים, בירתם סייגון נכבשת וויטנאם מאוחדת תחת השלטון הקומוניסטי של הצפון.

מאות אלפי אנשים נשלחים לעבודות כפיה ומאות אלפים בורחים כפליטים ממולדתם.
1979 התקפות סיניות על ויטנאם בעקבות דיכוי המיעוט הסיני.
עם תום המלחמה הקרה, התמוטטות ברה”מ החלה התקרבות בין ויטנאם לארצות המערב, גל של רפורמות כלכליות שוטף את המדינה ורבים מהחקלאים עוברים לתעשיה, מסחר ותיירות.
גם שמות רבים היו לממלכה ולאזור במשך הדורות. עד המאה השלישית לפנה”ס נקראה VAN LANG ולאחר מכן NAM VIET, תחת שלטון שושלת האן הסינית נקראה GIAO CHI ובימי תור הזהב של שושלת טאנג היתה ל AN NAM, במאה העשירית עלה מעל דפי ההיסטוריה השם DAI VIET במאה ה-19 היתה חלק מ INDO-CHIN, הודו-סין ולמן 1945 נקראת VIET NAM.

נופי הצפון
גם העיר האנוי ממוקמת בדלתא, בזו של הנהר האדום, אך מלבד הנהר יש בה אגמים קטנים וסביבם מקדשים, פגודות וגנים. העיר יושבת באתרה של דיי לאי העתיקה ולשפת הנהר האדום ומהווה היום בירה פוליטית ומינהלית של ויטנאם המאוחדת. על פי האגדה הוקמה ב1010 על ידי המלך לי-טיי-טו שראה דרקון זהב עצום עולה ממי האגם אל הרקיע ממעל. בעקבות כך החליט להעתיק את הבירה לכאן וקרא לה טאנג לונג הדרקון העולה והפכה לטונקין כשהשפה הויטנאמית עברה לטיניזציה. היום שמה הא-נוי שמשמעו גדת הנהר. תחילתה ההיסטורית עוד אלפי שנים אל העבר ההיסטורי בימי הניאולית ותחילת התרבות האנושית בחבל זה של העולם, כפר דייגים על כלונסאות שהתפתח לימים לעיר המלכים ובליבה העיר הקיסרית האסורה בה חיו בשלווה הקיסרים, נשותיהם ופילגשותיהם מוגנים על ידי המשמר המלכותי. שלשה מארבעת שערי העיר עדיין עומדים על תילם ומשמרים בשמותיהם את תפיסת העולם הסינית: שער השיגשוג, שער הסגולה הנפלאה, שער המזל ורק שער האושר הנעלה לא שרד.

העיר התפתחה כעיר של פגודות, מקדשים וביתנים אך השינוי הכלכלי והאדריכלי החל רק במאה ה17 כאשר סוחרים מערביים החלו להתדפק על שעריה. הולנדים, פורטוגלים, צרפתים הביאו עימהם את בשורת המערב וב 1882 נפלה העיר לידי השליט הצרפתי שהקים בה עיר הרמונית המשלבת ישן וחדש, מודרני ומסורתי, הרמוניה גבוהה בהרבה מזו ששרתה בין הכובש והנכבש. האנוי משלבת מבנים בעלי אדריכלות ומורשת צרפתית זכר לעבר הקולוניאלי עם סמטאות מסורתיות, שכונות צפופות וגדושות אדם, רוכלים שווקים ודוכנים.

להיכרות עם העיר ותושביה סיירו לשפת האגם ובמקדשי נגוק סון, טראן קוק ומקדש הספרות בו התחנכו המנדרינים, בפגודת העמוד הבודד ובמאוזולאום של הו צ’י מין שבפיתחו משתרך נחשול דק וארוך של בני נוער ותלמידים.

האנוי היא בסיס יציאה לטיולים בצפון המדינה, מהאזורים המרתקים בה, אזורי טבע ונוף, אזורים המשלבים אוכלוסיה צבעונית ושמורות טבע. בהרי הצפון חיים שבטי ההרים אוכלוסיה שנעה בדרום מזרח אסיה, והתמקמה לאורך התפרים התרבותיים מדרומה של סין ועד גבולות מאלזיה.
אזור סאפה SAPA מוקף ע”י הפסגות של האלפים הטונקינזים ובו ניתן לצאת לטיולים רגליים בנופי הטרסות, אל מפלי הכסף ואל גשר העננים, למפגש נפלא עם בנות שבטי ההמונג, הקין והדאו המגיעות לשוק סופשבוע בתלבושותיהם הצבעוניות.
והיה והחלטתם לעשות את הדרך ביום (ולא ברכבת הלילה) תחלפו על פני הנופים היפים של הצפון: משבצות אורז, חגורות ירוקות של עצים ובמבוקים סביב אגמים ואגמונים, בתים מסורתיים החבויים בין החלקות החקלאיות.
רכבת הלילה לסאפה SAPA ובאק הא BAC HA משתמשת במסילה הישנה שנבנתה על ידי הצרפתים שחיברו את האנוי עם קונמינג KUNMING בירת יונאן. עשר שעות נסיעה ללאו קאי LAO CAI וממנה לספא הממוקמת בגובה 2000 מ’ מעל פני הים למפגש נפלא עם אנשי ההרים המונטאניארד בצרפתית יותר מ 50 קבוצות אתניות החיים בצפון ויטנאם והם הלב האתני והמרכיב העיקרי באוכלוסיית דרום סין ודרום מזרח אסיה.

במקום מתקיים שוק ססגוני המהווה מקור משיכה לתושבי האזור המגיעים בתלבושתם הססגונית הרקומה ועושר הירקות והפירות, הבשר והצדפות, תכשיטי הכסף והבדים כשעל רקע כל אילו מראם הצבעוני של בנות השבטים החביבות המחייכות במבוכה למראה הזרים יותירו בכם רושם עז.
סאפה היא מרכז למסלולי הליכה רגליים: מסלול תצפיות העמק (3 שעות הליכה), מסלול כפרי המיעוטים (7 שעות), מסלול סין צ’אי (5 שעות) או מסלול הרכס (3 שעות).

פרושים החופים הזהובים הנשטפים במי ים סין הדרומי והעיר האייפונג, נמלה השני החשוב של המדינה. כאן מתחיל הארכיפלג של קאט באיי CAT BAI, כ- 80 ק”מ של מפרצים ייחודיים, גבעות מיוערות הצומחות מן המים, ביצות עטורות בצמחיית מנגרוב סבוכה, אגמים, מפלי מים, ובהם מגוון גדול של עופות זוחלים וצמחים.
בקצה הצפוני של מכלול האיים ממוקם המחוז של קאונג נין ובו הנופים הקסומים של מפרץ האלונג HALONG המשובץ ב-1000 גבעות ואיוני גיר המפוסלים במים. מערות ומחסות סלע, נקרות וסדקים מוסיפים חן מיוחד לאזור. סירות נצרים וסירות עץ משייטות במים בין הצוקים המזדקרים. נערות ויטנאמיות החותרות בקליפות האגוזמנסות למכור מזכרות לתיירים. צוקי האלונג שימשו כתפאורה לקרבות ומאבקים בעבר ולסרטים בהווה וכאן צולם הסרט ‘הודו-סין’.

דתות ואמונות
בשל מיקומה הגיאוגרפי כארץ מעבר, שימשה ויטנאם כציר מעבר בין צפון ודרום ומלבד סחורות שעברו בה, חצו אותה גם רעיונות, פילוסופיות, תרבויות ודתות. אמונות רבות ודעות מגוונות נספגו בארץ.
מהסינים ספגה ויטנאם את תפיסות ופילוסופיות הטאו והקונפוציוניזם. דרך קמבודיה ולאוס הגיע הבודהיזם, והנצרות הגיע במאה ה- 16 על ידי ספנים פורטוגליים שנתנו לה גם את השם הודו-סין כי היתה במחצית הדרך בינהן. ההשפעה הסינית טיפטפה גם בפשטות, בסבלנות, בכבוד ובחיי היום יום.

הקונפוציוניזם, הטאואיזם והבודהיזם התמזגו עם אמונות עממיות ובדומה לסין יצרו את הדת המשולשת TAM GIA אך המיזוג המיוחד ביותר,המוזר ויוצא הדופן ביותר הוא בתופעה שנקראת כת הקאו דאיי נגו-מין איש רוח ומיסטיקן ייסד את הדת המשלבת סמלים בודהיסטיים ונוצריים עם ניחוח פאגני וסמל לוחות הברית היהודי…. וסימלם ה”עין הגדולה”, סימן ההיכר של הדת הניבט מעל מקדשי הכת וקורא לאנשים לתפילה. בעיר טאי נינג TAI NIN כ 100 ק”מ ממערב לסייגון פעיל המרכז הרוחני של הכת המעוצב כמקדש סיני בעיטורי דרקונים, ציבעוני כמקדשים הינדיים, כהני הדת מגיעים לקראת הצהריים בתילבושתם הציבעונית בצבעי כחול, אדום ולבן לפי מעמדם הכנסייתי.

חג הטט
החג השמח, החשוב, הססגוני והמאחד ביותר בויטנאם הוא הטט שמשמעו פסטיבל. פסטיבל מסורתי המאחד את בני העם ומזרים את האנרגיה האנושית להכנות ולחגיגות. Tet Nguyen Dan פירושו הפסטיבל של הבוקר הראשון בשנה, מתחיל את שנת הירח אי שם בתום החורף. זהו החג בו פותחים הויטנאמים את ליבם, מחשבתם וכישורי הבישול שלהם…
בחג נרקמים אילו בצד אילו מסורות מיתולוגיות עתיקות, כוחות היקום, רוח האבות והיחס למתים בתערובת מופלאה של בודהיזם, טאואיזם וקונפוציוניזם מהשפעות סיניות מתובלות בתפיסות ואמונות עממיות ומקומיות. בחג הטט בין אם אתה איש עסקים מסייגון, מורה מהאנוי או דייג מדלתת המקונג, אתה שב להיות ויטנאמי עממי גאה בן לעם הויטנאמי היוצא לפגוש את חבריו, משפחתו ועמו ברחובות העיר והכפר.
פריחת השזיף היא מסימלי החג החשובים ושוק הפרחים של האנוי מספק אלפי פרחים לקראת ובעת החג ומחירי ענפי השזיף ימריאו אל על בשל חששם של הרוחות הרעות והשדים מפני אלים וענפי שזיף…
למען גירוש הרוע בימי השנה החדשה יאירו את השמים באש זיקוקים כי אילו אינם סובלים אש ורעש.
ביום הראשון של החג סוגדים לרוח האבות ומקבלים פניהם מהשמים, מכינים מנחות מזון וקטורת ריחנית הממלא את רחובות העיר. בלילה האחרון של השנה החולפת כל צרות האדם נותרות מאחור.

ביום השני, תהלוכת אביב, מוסיקה ומסיכות, שמחה ואליצות יקשטו את רחובות הערים ויוציאו את הויטנאמים מביתם. רכישה של מתנות ייחודיות ובהן כתובות אושר ועושר על גבי נייר פרחוני, דגלונים בצבעי אדום ושחור הנתלים בכניסות לבתים, מתנות כסף עטוף בנייר אדום ימסרו לבני המשפחה ואבי המשפחה מקריא לבני הבית את גלגל המזלות האישי שלהם.
בתום השבוע הראשון של אוכל ופריחה מתחיל השבוע השני של עליזות, שמחה ונישואין שיימשך עד תחילת הקיץ, ואם ברצונכם לחגוג יחד עם הויטנאמיים את כל ימי החג קחו שבוע על מנת להנות – יומיים בסייגון בכדי לראות את ההכנות לטט, שלושה ימים בהואה לטט המסורתי ושלשה ימים בהאנוי לפסטיבל סיום החג.

אורז ומים
שני היסודות הקיומיים החשובים בויטנאם הם המים והאורז. ארצות המונסון שבין תת היבשת ההודית לדרום מזרח אסיה נשענות על המים והאורז כבסיס הקיום שלהם. מחזור גידול האורז כבבואה של מחזור הגשמים ועונות השנה הם מרכז החיים באזור.
האורז אינו רק אוכל על אף שבחלק מהשפות באזור המילה לשניהם זהה. האורז הוא דרך חיים והמשפחה כולה עוסקת בגרגר הלבן שתנובתו לדונם מהגבוהות בעולם.

‘פדי’ מילה בורמזית, המתארת את שדה האורז המוצף היא יחידת השטח בה מטפחים את שתילי האורז.
בפינת השדה מכינים את המשתלה. מנביטים את האורז האיכותי מהשנה שעברה, ובמקביל יוצאים בני המשפחה להכין את השדה, לשרוף את שורשי העבר, לחרוש, לסרק ולדשן את האדמה.
ביום השתילה יישלפו שתילי האורז הצעירים ויועתקו אל ה’פדי’ שם ימתינו עד שייקצרו. על אף היותה באזור המונסון מערכות השקייה פרוסות בחבלים רבים ומאפשרות שתי עונות של גידול אורז בשנה.
מאכל ויטנאמי פפולארי הוא מרק איטריות אורז עם פיסות עוף ופיסות בשר, עם עלי כוסברה, ליים וצ’ילי עם כפית ג’ינג’ר, סוכר ומעט פילפלים חריפים.

חגים ופסטיבלים

• 1 בינואר חוגגים את השנה האזרחית החדשה.
• פברואר חג הטט או הבוקר הראשון של התקופה החדשה, ראש השנה הויטנאמית.
• מרס חג האחיות טראנג שהובילו המרד בסינית במאה הראשונה.
• אפריל חג המתים והאור הטהור, עליה לקברי אבות.
• 19 מאי המין, חג הבודהא ויום לידתו, מותו והארתו.
• אוגוסט חג הנשמות הטועות ותפילה להשבתן.
• ספטמבר – יום הלאום.
• ספטמבר חג אמצע הסתו, נאפות עוגות ירח, מדליקים מנורות “סיניות” ותהלוכות ילדים ברחובות.
• נובמבר- יום חג לקונפוציוס.

מדריכים ואינטרנט
ויטנאם, לאוס וקמבודיה מסידרת עולם בהוצאת שטיינהרט קציר לונלי פלנט
דרום מזרח אסיה בהוצאת ROUGH GUIDE
ויטנאם בהוצאת FOOTPRINT
ויטנאם בהוצאת INSIGHT GUIDES
www.vietnamonline.com/travel
www.vietnamtourism.com/
www.ibiblio.org/vietnam/
www.vietnam-travel.ws
www.geographia.com/vietnam/
www.vietnam.com/

אוכל ומסעדות
בסייגון
MANDARIN מסעדה ויטנאמית מהטובות בסייגון רח. TON THANT 29
HOI AN מסעדה ויטנאמית מסוגננת THANT TON 11
BLUE GINGER ברחוב NAM KY KHOI NGHIA 37
LEMON GRASS המומלצת לתיירים להתנסות עם המטבח המקומי רח. NGUYEN THIEP 4
VIETNAM HOUSE בסגנון בית כפרי DONG KHOI 95
ב TI SACH עשרות מסעדות המתמחות במאכלי ים ודגים לאורך המדרכות
וכמו כן עשרות מסעדות אסיתיות, יפניות ובינלאומיות

בהאנוי
INDOCHINE מהמסעדות היותר טובות בויטנאם NAM NGU 16
SEASONS מתמחה במטבחי דרום מזרח אסיה QUAN THANH 95
MOTHERS PRIDE מטבח נודלס ויטנאמי מלזי
עשרות בתי קפה ומסעדות תרמילאים ותיירים ובהם GREEN BAMBOO MEETING CAFÉ QUEEN CAFÉ ואחרים.

בארים
הבאר המתוייר של גג מלון רקס תערובת מוזרה של דגים, ציפרים, משב רוח ורעש תיירים
R&R במלון OMNI ובו שולחנות ביליארד לשימחת האוירה
APOCALIPSA NOW ו Q BAR הם מהמוסדות האלמותיים בנוף הבארים. זה האחרון מתחת לבית האופרה.
SAIGON SAIGON בקומה העשירית של מלון דלתה קארוול
וכמו כן GECKO BAR GUITAR BAR BAR NO 5

מה לראות ומיהם האתרים החשובים?

האנוי ישן וחדש
לגדת הנהר האדום האנוי הבירה מעוטרת גנים ואגמים משתנה במהירות והופכת לאבן שו Boldאבת לאנשי עסקים, תיירים ומשקיעים זרים. העיר משלבת ישן וחדש ואוירת הקולוניאליות הצרפתית עדיין מהדהדת מגינות הבתים ומאדריכלות שכונת השגריריות. דורות של שליטים ונזירים, מנדרינים וסוחרים הותירו רישומם במקדשים וברבעים העתיקים.

סייגון
הו צ’י מין סיטי הרועשת והתוססת צעירה מהאנוי אך סואנת ואנרגטית ממנה. מרכז העצבים והמרכז הכלכלי של המדינה. בסבך האדם והדוכנים עולים אתרי תרבות עתיקים ובהם פגודת גיאק לאם GIAC LAM, קתדרלת הנוטרדם NOTRE DAM, היכל האיחוד REUNIFICATION ושוק צ’ולון CHOLON

דלתות הצפון והדרום
צורתה של המדינה כאסל עם דליים כשהסל הצפוני סביב דלתת הנהר האדום והסל הדרומי במוצא דלתת המקונג, שניים מהאזורים המרתקים לביקור המשלבים תופעות טבע עם תרבויות עתיקות.

ריכסי ההרים
רכס ההרים הגבוה המשמש כעמוד השידרה של המדינה נמתח מצפון לדרום והשפיעה רבות על המבנה האתני והרכב האוכלוסין באזור כמו גם מנע השפעות דתיות ותרבותיות מתת היבשת ההודית.

חופים ומפרצים
3000 ק”מ של מפרצים, מניפות סחף, ביצות, מצוקים, חוליות חופיות ותצורות סלעיות הבולטות מתוך הים כמו אילו של מפרץ האלונג. במפרץ מזדקרים 3000 איים וצוקים מתוך מי הטורקיז של מפרץ טונקין. האיים מעוטרים בניקרות ומחסות סלע מסתור ומחסה לעופות הים.
נה טראנג, 12 שעות מהו צ’י מין סיטי עיירת מלונות שקטה ומרכז לספורט ימי וצלילה.

הואה ההיסטורית
שרידי הבירה הואה שהיתה לבירה ב1802 ושימשה כמושב שושלת נגויין עד 1945. האדריכלות שואבת מתפיסת העולם הסינית ומכאן הדימיון לערים האסורות בסין. שרידי המצודה הענקית כוללים את ‘תשעת התותחים הקדושים’ ‘המתחם הקיסרי’ ‘היכל המנדרינים’ ו’ארמון ההרמוניה העילאית’ .הארמון נהרס בהתקפת הטט של 1968 אך נשמרו מספר פביליונים ומקדשים. במרחק מה נקברו גם שליטי השושלת.

הוי אן
מדרום לדאננג ממוקמת העיירה הקסומה והשמורה הוי אן. נמל עתיק בין כמה מאות שנים ששומר על אוירת העבר.

זיכרון המלחמה
מעטים הם השרידים הניראים לעין לימות המלחמה עקובי הדם. תעלות ומינהרות קו צ’י מחוץ לסייגון הם רמז דק לאיימי המלחמה ומוזיאון המלחמה בהו צ’י מין סיטי מתאר בתצוגה דלה אך קשה את זוועות המלחמה.

שרידי הצ’אמפה
שרידים אדריכליים ואמנותיים של שושלות החמר ומלכות הצ’אם מצויים במיי סון שליד דאננג ובנה טראנג וכן במוזיאונים של דאנאנג ושל האנוי המביאים מקצת משיאי האמנות החמרית.